מחיקת הזהות והקונפורמיות בתוך קבוצות / א. ביטון
כל שאדם צריך
שתהיה נפשו שקטה
וצרכיו מסופקים
שבריאותו תהיה מאפשרת תנועה
וספירת נשימות תקינה
שביטחון יונח כאוצר
על מפתן ליבו
ושמפתח אישיותו יטמן כמטמון
פעם אחת לפחות
בידיים שאינן שלו.
(שרית שמיר)
מה אדם צריך, ומה הקבוצה ממלאת בחייו? עד כמה הוא משתלב, נמחק או מרצה? עד כמה הוא מובדל, מורחק ולא מתערה? מהו אינדיבידואל והאם ניתן לשמר על זהות בתוך קבוצה קטנה המקנה ערכים או משמעות שונה? מאמר זה ירחיב את היריעה על מונחי הקבוצה, הנורמות החברתיות והקונפורמיות שעשויות להיות בכל קבוצה שהיא, על רצף עד לקצה.
נטייתו של האדם להיענות לנורמות חברתיות נחקרה רבות בתחומי הפסיכולוגיה החברתית. החברות בקבוצה משפיעה באופן מודע או בלתי מודע על חשיבתו של הפרט, על תפיסת עולמו ועל התנהגותו. במחקרים רבים נמצא כי בכוחה של הקבוצה ליצור שינוי בדפוסי חשיבתו של הפרט ואף בדפוסי פעולתו בחברה, גם על אישיות מגובשת בעלת עמדות ברורות ותפיסות עולם ברורות.
המונח שארצה לחקור כאן בהקשר הקבוצתי הוא "קונפורמיות", שהגדרתה על פי "לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה" של ריבר היא "נטייתו של אדם להניח לדעותיו, עמדותיו, פעולותיו ואף תפיסותיו להיות מושפעות מהדעות, העמדות, הפעולות והתפיסות הרווחות באופן ספציפי יותר". שינוי בהתנהגות או באמונות, עקב לחץ קבוצתי אמיתי או מדומה עשויה לכלול ויתור, כניעה מודעת או בלתי מודעת של היחיד לקבוצה, ולעיתים מלווה בקונפליקט מסוים.
חלק מן ההוגים סוברים כי קונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה, ולעומתם יש הטוענים כי לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיות המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה, עלול להיווצר כאוס. לקונפורמיות פונקציה שימושית ויעילה בקבוצה לעומת תופעות שליליות שעשויה ליצור אצל הפרט. בכוחה לשמר את הסדר החברתי, להגדיר ציפיות ולהסדיר את יחסי הגומלין בין בני האדם תוך אפשור סולידריות חברתית, תחושת בטחון, הזדהות העזה, תמיכה רגשית ושייכות לקבוצה. לעומת זאת, התופעות השליליות הם, איבוד האינדיווידואליות וניגוד למודעות עצמית אישית, הכתבת צורת התנהגות/לבוש/דיבור הגורמת לפרט לפעול בניגוד לעמדתו ותפיסותיו ולזלזל כלפי אלה שאינם שייכים לקבוצה (גונן, 2003).
נמצאו שלושה דפוסי קונפורמיות שימוש מובחנים: (א) התנהגותי, המציין נטייה 'לשחות עם הזרם', ומשתדל להתנהג בדרכים המקובלות על הרוב. (ב) עמדתי, המציין שינוי בעמדה או באמונה בגלל לחץ מאחרים, ועשוי להתבטא בשינוי התנהגותי. (ג) תכונת אישיות, כאשר הוא מורה על תכונת יסוד של אדם, המתבטאת בנטייתו לקונפורמיות בשני המובנים.
המצבים בהם קיימת סבירות גבוהה לקונפורמיות על בסיס השפעת האינפורמציה החברתית נמצאה בשלושה מקרים: כשהמצב הוא דו משמעי - ככל שהמצב אינו ברור כך עולה הסבירות שאנשים ייפנו לאחרים לקבלת אינפורמציה ויושפעו מאחרים. במצבי משבר – לרוב קורה בד בבד עם מצבים דו משמעיים. במשברים תחת לחץ ופאניקה, ובהעדר זמן לחשוב ולנתח את המצב ואת אופן ההתנהגות ההולם. במקרה כזה שיש לפעול במהירות, הפרט נעזר בהתנהגותם של אחרים ומחקה אותם (לרוב התנהגותם של האחרים גם היא נעשית בצורה לא רציונאלית, בשל השפעתם מהלחץ). סביבת מומחים – ככל שהאחר הוא בעל ידע ומומחיות כך הוא ישמש כ"מדריך" במצבים לא וודאיים.
הקונפורמיות עשויה להיגרם בעקבות שתי סיבות מרכזיות, כאשר בדרך כלל שתי הסיבות פועלות באופן הדדי על האדם שבוחר להיות קונפורמי :השפעה עובדתית - השפעה שמעודדת קונפורמיות כאשר האדם מאמין שאחרים צודקים, והוא טועה. השפעה נורמטיבית - השפעה שמעודדת קונפורמיות כאשר בן אדם מפחד מההשלכות השליליות של סטייה מהנורמה.
תיאוריית ההשפעה החברתית מנבאת שככל שהחוזק והדחיפות של הקבוצה גדלים כך גם גדלה הסבירות לגילוי קונפורמיות. משתנה המספר פועל אחרת, אם הקבוצה הינה קבוצה גדולה, ככל שיתווספו עוד אנשים והקבוצה תגדל לא תהיה לכך השפעה על מידת גילוי הקונפורמיות. אך אם מדובר בקבוצה קטנה, כל תוספת של אנשים תעלה את ההשפעה על גילוי הקונפורמיות של היחיד.
תנאים נוספים שיובילו להתנהגות קונפורמיות אצל היחיד הם ככל שלכידות הקבוצה גבוהה יותר- נוצר רצון להשתייך לקבוצה המלוכדת ולזכות באהדתה. בנוסף, ככל שהקבוצה מומחית יותר יחסית אלינו, או ככל שהמשימה שיש לבצע עמומה או קשה ויש צורך לגבש תשובה קבוצתית, ובמקרים בהם הקבוצה מעניקה תגמולים והטבות היא מגבירה את כוח המשיכה שלה לחברים נאמנים, בכך הקבוצה מתגבשת ומחזקת את לכידותה. בנוסף, הקונפורמיות של הפרט תגבר כאשר הקבוצה סלקטיבית ותסנן את אלו המגלים נון-קונפורמיסטיות, היא תמנע התפשטות של הסטייה, ככל שיפעלו סנקציות מגוונות לחברים שאינם נאמנים לנורמות ולערכים של הקבוצה או שהקבוצה תשנה נורמות וערכים על מנת לאפשר לחברים הסוטים להתאים עצמם ולהישאר בקבוצה מבלי לגרום לחברים אחרים אי נעימות רבה מידי (Brehm, Kassin, 2005)
אש (Asch , 1951) הדגים באמצעות ניסוי איך קונפורמיות ללחץ קבוצתי עלולה ליצור נורמה פיקטיבית. שמונה סטודנטים התבקשו להשתתף בניסוי הבודק ראייה. שבעה היו משתפי פעולה והשמיני נבדק תמים. בניסוי, הניח החוקר בפני הנבדקים גיליון ועליו שלושה קווים. בצד אחד שורטטו שני קווים שונים באורכם, ובצד האחר הופיע קו שדמה באורכו לקצר שבשני הקווים. החוקר שאל כל אחד מהנבדקים איזה משני הקווים זהה בגודלו לקו שבצד האחר של הגיליון. הנבדק התמים נשאל אחרון. הנבדק הראשון השיב שהקו הארוך שווה באורכו לקו המטרה. השני החזיק אחריו באותה דעה. כך גם הנבדק השלישי, הרביעי, החמישי, השישי והשביעי. הנבדק התמים החל לנוע באי נוחות על כיסאו. עיניו אומרות לו שהקו הקצר זהה לקו המטרה, וכל האחרים אומרים שדווקא הקו הארוך הוא המתאים בגודלו. התברר שהנבדק התמים לא עמד בלחץ הקבוצתי, וכשהגיע תורו, הצטרף לדעתם של יתר חברי הקבוצה וענה באופן קונפורמי את התשובה השגויה (אלעד, 2005).
בשיחות עם הנבדקים התברר שניתן לסווג את השוגים לשלוש קטגוריות מרכזיות : (בייט-מרום, 2013)
- מעוותי הפעולה או "הדיווח", ידעו שהקבוצה טועה אך לא רצו להיות חריגים.
- מעוותי השיפוט, האמינו שיש להם בעיית ראייה ולכן סמכו על הקבוצה.
- מעוותי התפיסה, ביטלו את שיפוטם העצמי והאמינו רק לקבוצה, וטענו כי במהלך הניסוי אכן "ראו" כי הקבוצה צודקת.
התנהגות הקונפורמית על פי הניסוי, נבע מגודל הקבוצה, ומלכידותה ומפומביות התגובה. כל אלו יצרו לחץ קבוצתי על הנחקרים האמתיים ששגו בתשובתם. אש בנה מחקר המשך וקיים שני ניסויים נוספים. ממצאי הניסוי הראשון הראו שקיומו של אדם אחד נוסף בקבוצה שעמדתו דומה לעמדתו של הנבדק התמים מנטרלת את השפעת הקבוצה במצבים חד-משמעיים. הסיטואציה שאש בנה בניסוי הייתה ברורה וחד- משמעית, והצביעה על התנהגותם של אנשים כאשר נתונים בלחץ קבוצתי. המצבים במציאות החיים לרוב אינם כה ברורים וניתן להניח שמחוץ לכותלי המעבדה, הקבוצה משפיעה ביתר עוצמה במיוחד כשהלחץ הקבוצתי מופעל על ידי אנשים מוכרים או שרואים בהם מומחים. סביר כי הפרט יתקשה לשמור על עמדה לא מקובלת באופן העלול ליצור עימותים וניטה לקבל את דעת הקבוצה לחברים. בקבוצה נוח יותר כשוררת בניהם הסכמה. אנשי מדעי החברה מכנים מצב זה של העדפת תמימות דעים בקבוצה בשם חשיבה קבוצתית. הקבוצה פועלת לקידום ההסכמות בין חבריה ולעיתים התוצאה היא אשליה בהגדרות המצב המשותפת, הלחץ הקבוצתי המחליש את כוחו של היחיד לצאת נגד מה שנראה כהסכמה קבוצתית.
ניתן למצוא קבוצות רבות שנמצאות תחת הגדרה זו. קבוצות ברשת של בני נוער אשר בלחץ חברתי נוהגים לקונפורמיות ולשינוי מחשבתי בערכים ובאמונות, הנובעות מרצון להשתייכות חברתית כמו מעשה בריונות ואלימות ברשת, התמכרויות ושתית אלכוהול (גרופר ורומי, 2014). קבוצות אחרות, על הקצה הם הכתות השונות בארץ, אשר הלחץ החברתי והקונפורמיות גורמת לפרטים בה עד כדי התמוטטות נפשית, התאבדויות, או אשפוז בבתי חולים לחולי נפש (אתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות). חלק מהגדרותיה החמקמקות של "כת" היא ארגון המעצב מחדש את האישיות והגדרת העצמי של האינדיבידואל, כך שיתאים לקודים ההתנהגותיים החדשים וישרת היטב את צרכי הארגון. מתוך כך, ארגונים אלה אוסרים על פרקטיקות וחשיבה עצמית, ומנחילים תחתן חשיבה אחרת תוך נטרול היכולת להטיל ספק ולהעביר ביקורת (הוכמן, 1984, בתוך Tourish & Pinnington, 2002).
בקבוצות אלו, אנשים במשברים ובצמתים שונים בחייהם, מצאו מענה לצורך במשמעות ובתחושת שייכות, שליטה והתנסויות חווייתיות, בתוך השתייכות לכתות (פופר, 1998). כתות רבות שצמחו מבטיחות לחבריהן גאולה וטהרת נפש וחלק מהן החלו את דרכן כקבוצות שסיפקו משמעות, ערכיות ותחושת קהילתיות לחבריהן. הרעיון האידאולוגי החזק עליו דיבר פרויד (2009) ועצם המנהיג אשר עושה שימוש בכריזמה ובעוצמה שלו כדי לגרום לאובדן האינדיבידואליות והרצון החופשי של חברי הקבוצה, הופך את הקבוצה לפוגענית והרסנית. יש לציין כי פעמים רבות, קבוצות אלה, מתבססות על תכנים מקובלים ולגיטימיים (כמו לימוד קבלה או יוגה), ועושות שימוש בשיטות תרפויטיות לא קונבנציונליות בשילוב עם לחץ קבוצתי גבוה, ניתוק פיזי, ניתוק תרבותי, חסכים פיזיולוגיים, ויצירת בלבול מושגי. כל אלו משפיעות על המצב הנפשי ועל מבנה האישיות בכללותו (זהר, 1992).
חלק מההשפעות ההרסניות בהשתייכות לכת מתבטאות בהגדרת העצמי, בחשיבה ובאינדיבידואליזציה. על מנת להשיג שליטה מלאה על החברים בכת ולאפשר אימוץ מוחלט של מערכת הערכים החדשה, הכתות תוקפות ומנסות להרוס את הזהות המקורית של המגויסים החדשים. כביטוי לכך, חברי כת רבים מחליפים את זהותם, ובכלל זה משנים את שמם והופעתם החיצונית, באופן זה, הם משילים מעל עצמם סממנים מהותיים לזהות המקורית ולבסוף מוחקים אותה לחלוטין (לואיס-הרמן, 2005).
רבין מבהיר כי להתמזגות הפרט בקבוצה ולקבלת הנורמות והערכים החברתיים התרבותיים של קבוצת השתייכות יש יתרונות ברמה הנפשית הפסיכולוגית. הקבוצה מספקת לפרט הגנה וביטחון, הרגשת שייכות וזהות, וכן תמיכה רגשית ומעשית בעת משבר. התחושה של הפרט היא שאין הוא בודד, ומוקף קרובים המוכנים לסייע לו ולתמוך בו, מפחיתה את הלחצים עליו ועוזרת לו להתמודד עם משברי החיים, עם בעיות ועם מחלות. כאשר מתעוררת בעיה אישית או משפחתית היא נהפכת לבעיית הכלל, ולמעשה היא מאחדת ומאגדת את חברי הקבוצה כדי להתמודד עם המצב שהפרט נקלע אליו. לכן, הפרט בקבוצה בעלת מאפיינים אלו אינו נקלע למצב של התלבטות לגבי בחירה בין דברים ולגבי דרכי פעולה במצב של משבר או בעיה. הקבוצה מכתיבה לו כיצד ינהג ומה עליו לעשות. הוא אינו צריך להתאמץ למצוא פתרונות, כי החברה מספקת לו אותם ומסתמכת על ניסיונה ועל התנסויותיה בחיים (רבין, 1999).
לסיכום, התועלת שמקבל הפרט מתוך הקבוצה מהווה גם את הסיכון הגדול שעשוי להתרחש באותה מידה. המבנה החברתי וקבוצות בהם הנורמה והלחץ החברתי חזק על הפרט מהווים בסיס לחשיבה קונפורמית, לגיבוש זהות עצמי קולקטיבי, ולהשפעה רבה על עצמאותו ועל רצונותיו האישיים של הפרט. מחשבות, ערכים, אמונות, שאיפות ורצונות שאינם עולים בקנה אחד עם הרצונות, השאיפות והערכים הקבוצתיים דנים את הפרט להיותו בודד ואף מנודה. אנשים החוששים מסטייה מנורמה זו ומפחדים מאמירה שונה מהחשיבה הקבוצתית עלולים ביתר קלות להיכנע לנורמות שאינן מקובלות עליהם ולהסתכן בקונפורמיות יתר ובהעדר קבלת החלטות ובגיבוש עצמי אינדיבידואלי.
