מהי הפרעת אישיות? / חגי צדוק

נכתב על ידי חגי צדוק, מרצה ב'מרכז הישגים', ויועץ נישואין ופסיכותרפיה.

מייל:chagaizadok@gmail.com

הפרעת אישיות. הלוקים בה, בדרך כלל סובלים ממנה, למרות שאינם מודעים למקור סבלם. הבעיה גדולה יותר, כאשר אנשים בסביבתם נפגעים מחמתם, לעיתים אף שלא ממקום רע.

חשוב להעלות את הנושא למודעות. חשוב להכיר את המציאות הזו, כדי להיזהר כשצריך. אם זה בחור או בחורה שיכולים בטעות לבנות חיים עם אדם כזה, אם זה מקביל בעבודה שיכול לפגוע במעמד שלכם, או בקידום. ואם זה מנהל שיכול ליפול על עובד כזה, שיכול לפעמים להמיט מכה קשה למסגרת בה הוא עובד. וכמובן, מטפלים לסוגיהם.

אז מהי הפרעת אישיות?

הייתי פותח עם הסיפור על אותו אדם שנסע בכביש 1, אשתו מתקשרת ושואלת בלחץ:

"אתה על כביש 1? תיזהר, הודיעו בחדשות שיש איזה משוגע שנוסע על הנתיב הנגדי נגד כיוון התנועה!"

"רק משוגע אחד, כולם פה משוגעים נוסעים לכיוון הנגדי!"...

סיפור זה, כמטפל, מבטא את האתגר הגדול בניסיון לעזור להם ולבני זוגם. הם בטוחים שהם הנורמלים, וכולם, וגם אני – אם לא אפגין הבנה מוחלטת, בכללם. כשמצליחים לעזור במקרים הללו, הסיפוק הוא אדיר. ועתה להגדרות המדויקות יותר:

לכל אדם דפוס אישיות מסוים. ישנם אנשים שאצלם תכונות מסוימות מועצמות במידה כזו שפוגעת ביכולתם לנהל חיים תקינים, רגשית ו/או חברתית.

אם נרצה להגדיר הפרעת אישיות, על פי הDSM (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות – האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית), באופן כללי ביותר:

אנו מדברים על אדם, שיש לו דפוס של התנהגויות, מחשבות, רגשות ומניעים (-"מצבים פנימיים"), שהחלו להופיע בשלב מוקדם בחיים, בקביעות, והנראים במסגרות שונות – עבודה, זוגיות, חברה. ואותם התנהגויות ורגשות, גורמים לאדם לבעיות משמעותיות, הפוגעות במצבו הרגשי, או בתפקודו. (דפוס זה חייב להופיע לפחות בשניים מתוך ארבעת התחומים: 1. פרשנויות של חוויות – איך האדם מפרש את החוויות שלו מול אנשים, בן הזוג, וכן הלאה. 2. רגשות. 3. תפקוד במערכות יחסים 4. ניהול דחפים – היכולת לשלוט על דחפים).

ה 10- ICD (ספר הסיווג הבין לאומי למחלות – של ארגון הבריאות העולמי) הגדיר את ההפרעה: "שיבוש חמור במבנה האישיותי ובנטיות ההתנהגותיות של הפרט, שבדרך כלל מערב כמה תחומים של האישיות, וכמעט תמיד מתקשר לליקוי ניכר בפן האישי והחברתי". ועל האדם להציג "התנהגויות וגישות דיסהרמוניות (מנוגדות) בולטות" המתרחשות בדרך כלל במספר תחומי תפקוד.

בהפרעת אישיות, אנו מוצאים את האדם עם מערך נרחב של קוגניציות (מחשבות, תפיסות) שאינן יעילות לחיים, כמו גם נטייה לתגובות רגשיות, התנהגויות ומניעים שאינם יעילים לחיים. אדם זה, מציג נוקשות במגוון מצבים. והתנהגויות ומניעים אלה, אינם נחשבים בגבולות הנורמאלי.

בDSM, מוגדרים עשר הפרעות אישיות (במאמרים הבאים בע"ה נסבירם): פרנואידית, סכיזואידית, סכיזוטיפלית, אנטי חברתית, גבולית, נרקסיסטית, היסטוריונית, אובססיבית קומפולסיבית, נמנעת, תלותית.

בנוסף, הגדיר DSM: הפרעות אישיות 'לא ספציפיות', ו'הפרעות אישות ספציפיות אחרות' – שאלה הן הפרעות המתאימות לקריטריונים הכלליים של הפרעת אישיות, אך אינן מתאימות להפרעה ספציפית.

(ה ICD -10 לעומתו, הגדיר: פרנואידית, סכיזואידית, דיסוציאלית (מקביל לאנטי חברתי בDSM), אי יציבות רגשית: טיפוס גבולי (מקביל לגבולית), אי יציבות רגשית: טיפוס אימפולסיבי, היסטוריונית אנאקסטית (מקביל לאובססיבית קומפולסיבית), חרדה (מקביל לנמנעת) ותלותית.)

ישנן גישות שונות להבין את הפרעות האישיות. או כקטגוריות של 'מחלה', או כממדים מועצמים של האישיות - כאילו שיש רצף טבעי של מאפיינים אישיותיים, ואנשים מסוימים פשוט נמצאים בקצה לא הסתגלותי של הרצף (ר' טיפול קוגניטיבי והפרעות אישיות. פרק 3. הוצ' אח).

ישנם כמה כלים להערכה של הפרעת אישיות. ראיון שאינו מובנה, דיווח של הסביבה, ראיון מובנה, שאלון עצמי. מובן, ששילוב הדרכים הללו, מעלים את הסיכוי לזיהוי נכון. לסקירה אמפירית של הכלים השונים, ר' טיפול קוגניטיבי והפרעות אישיות, הו' אח. פרק 3.

בהמשך, בע"ה, נתמקד בהפרעות המרכזיות השונות, וזיהוין.