התמודדות וקשר עם מתבגרת
שלום יקרה,
ראשית, אין לי מילים על הפרוייקט הנפלא שלך, ממש שליחות!
יש לי בת מתבגרת, בת יחידה בין 5 בנים.
עם כל חמשת הבנים שלי יש לי קשר מקסים וטוב ורק איתה יש לי כל הזמן קצרים.
מה שאגיד- לא נכון.
מה שלא אגיד- למה לא אמרת?
מה שאחשוב- טיפשי ומגוחך,
מה שאעשה- "ממש מצחיק" (בציניות כמובן)
כתבתי את זה כדי לבטא את התסכול מהחוויה בה אני מנסה הכל, אבל הכל כדי לתת ולהעניק לה, כדי לדבר איתה ולהיות חברות, וכלום, הכל נגמר בכעס ואשמה.
האם יש לעולם הטיפול משהו להציע?
האם אני הבעיה? הרי גידלתי חמישה נפלאים.
האם היא הבעיה? ואם כן מה- הרי הכל הכל היא מקבלת על מגש של כסף...
אשמח שתעשי לי סדר והכוונה.
שרית יפרח, יועצת ומנחת קבוצות משיבה:
הי יקרה!
שומעת את התסכול שלך
נשמע מתיש, לנסות ליצור קשר ולהיענות בדחייה או זלזול.
נשמע מדברייך שיש לך קשר מצוין עם שאר הילדים ואיתה יש קושי.
לא ציינת את מקומה במשפחה?
כן ציינת שהיא מתבגרת וכן זהו גיל, גיל המרד נשמע שהיא
יוצאת נגד וזה בהחלט לא נעים, זכרי שזוהי תקופה בה המתבגר מקובע בדעותיו ובעולמו וכרגע היא שבויה באגוצנטריות שלה
נסי לנשום עמוק כשאת מדברת איתה ובעיקר לבוא ולהקשיב לשמוע ולהכיל.. את העצות והמוסר שימרי לסוף
שוחחי איתה על דברים שקרובים לעולם שלה (ללא נאום ושיפוטיות) נסי להתקרב לדברים המעניינים אותה.
במקרה ונפגעת הסמכות ההורית הציבי גבול, והראי לה דוגמא אישית של תקשורת מכבדת
והכי חשוב שתפי ודברי על הקושי שלך
בדיוק כמו שאת פונה כעת
במקרה הצורך פני ליעוץ
0547707318
