דרושים / ר. אינדורסקי

דרוש מרחב רחב ומכיל

לנפש אחת עמוסה, ועייפה

שלפעמים כבר צפוף לה,

ולא יכולה דרוש מרחב כזה שיהיה אפשר להתרווח בו

עם כל החבילות העמוסות

שבאות איתי כעסקת חבילה.

דרוש מרחב כזה שבו אפשר למתוח רגליים,

להסיר נעליים,

ופשוט להיות.

בלי להתנצל,

בלי להתייפות,

 בלי לתת משהו בתמורה

 להיות פשוט, פשוט להיות.

 אם אפשר גם, וזה לא מדי קשה

אשמח שיהיה בו גם שקט

כך שאוכל לשמוע את המחשבות שלי

כשהן עורכות ביניהן תחרות

ורק להתבונן בהן בחיוך.

אשמח גם שלא יהיה שם מישהו

שאצטרך להסביר לו מדוע אני מחייכת.

ואז, אם אפשר, כשאסיים את כל זאת,

אם אפשר שאוכל פשוט לקום, וללכת.