טיפול דיאדי שהסתיים באחד / נחמי הכרמי

הלכת כל יום עם בנך,

יד ביד צעדתם,

הוא בליבך,

ואת בליבו,

כך פשוט הלכתם.

הגעתם אלי יחדיו,

ויצרתם,

שעה של גן עדן ביחד,

ישבתם אצלי,

התקרבתם,

זמן של אמא ובן.

כך שנה ועוד שנה,

כאילו שום דבר,

כמו אין גידול שגדל וגדל,

ולוחש, אני כאן.

רצית להיות ביחד איתו,

להרגיש גם אימא,

רצית לתת לו עוד קצת.

לא בן נטוש, לבד.

והיית,

ונכחת,

וכל כך אהבת.

מילאת כל משאלותיו:

איש קטן מחימר,

וגם עץ ובית.

צבע מרוח על דף,

 בכל הכח.

עוד שכשוך בגואש,

עוד שפיכה, ועוד ערבוב.

וזהו...!

נשארה רק תיקייה.

ציורים של אמא שוכבים,

לצד ציורים של בן.

ציורים של ביחד נותרו דומם,

מעידים,

זועקים,

על לב פועם שחימם.

היום,

בן הגיע לבד,

אמא לא בחדר.

אמא לא כאן.

אמא בשמים.

אמא

–שבלב.

הלכת.

נחמי הכרמי M.A

מטפלת באומנויות