השבוע יקראו בשבת את פרשת ויגש. מהפרשיות האחרונות בחומש בראשית. אהבה גדולה ועצומה יש בי לפרשיות השבוע, אינני מוותרת על אחת מהן, כי הלימוד בהן מרגש, מגדל ומעצים. בחומש זה נמצאו לא מעט יחסי אחים
החל בקין והבל, יעקב ועשיו, רחל ולאה, דינה ואחיה, יוסף ואחיו ויהודה ובנימין.
מפרשות אלו, הכרתי מהי קנאה בלתי נסבלת באח והתמודדות המוות עמה.
למדתי מהי שנאה בין עשיו ליעקב שאת אותותיה אנו חווים עד היום, מידי יום.
הכרתי את מידותיה של רחל האצילה, המרחמת על אחותה, חותרת תחת אביה ומוותרת כמעט על המשך חייה.
חוויתי את רחל העקרה מול אחותה לאה- היולדת ששה, בעת שהיא הייתה תחילה האהובה..
הרגשתי את זעמם של שמעון ולוי מול עוולת שכם בן חמור והנעשה לדינה אחותם.
כאבתי את כאבו של יוסף, הבודד והדחוי מול עשרה, "בעל החולומות", השונה.
למדתי באחריותו ובערבותו של יהודה על בנימין אחיו, שכבר פגשו את יוסף, בדיוק כפי שהבטיח לאביו.
על כל דמות ומדרש פה ניתן להעמיק ולצלול, זו מסכת חיים ארוגה ארוכה ומדהימה, ולאו דווקא נמצא שם מסכת קלה, כי להיות בת לאב ערמומי המשתמש בבביתו כאובייקט לרמות על יעקב, עשוי להוביל למלחמה ולנראות-
ודווקא משם צמחה האצילות.
להיות אח וחתן לאנשים קשים ורמאים, עשוי לגרום לכעס, מירמור ותסכול- ולא,
משפחתו היפה והגדולה של יעקב, מעידה על כוחותיו.
להיות בודד מול עשרה לועגים, עשוי להוביל לנקמה והתכנסות כאשר יגדל, ולא,
דווקא הדאגה לאחיו מילאה את ליבו.
התירוצים, מסכת החיים ומורכבות המשפחה מזמנים לנו היום כר נרחב של תירוצים מקבעים אשר אינם מאפשרים צמיחה וסליחה. תירוצים המסמרים את האדם לתוך משבצת ממוסגרת אשר רק מעודדת קמילה ונפילה.
לימוד מדמויות אלו- עשוי להוביל את כולנו למקום אחר, גבוה וראוי יותר, לימוד מרתק על אנשים שהפכו לאבות ואימהות האומה ולא בגלל ייחוסם, אלא דווקא כי לא ויתרו, נלחמו, אהבו והתגברו..
מאחלת לכולנו המון אהבה, שמחה והצלחה,
אודיה ביטון
