לגלוג היא אחת התחושות הקשות ביותר להכלה, להחזקה ולהתמרה. הלעג הופך את האדם המלוגלג לגל עצמות, שבו בעת נגנזים חלומותיו, ויורדים לטמיון כל תוכניותיו.
הלעג קשה שבעתיים כאשר הוא נעשה על ידי אחד הקרובים אליך, הורה, אח, חבר או כל אחד אחר שציפת שיאמין בך. ותחת האמונה, הערכה מופיעה מילה שאיננה מתאימה, עיוות פנים או צחקוק קל ומתנשא. והילד/האדם המלוגלג שנשאר בבדידותו, יוצא למסע גלות של מחשבות ואשמה על כך שבכלל חשב, שבכלל אמר או בכלל עשה...
ההפך מלגלוג, הוא גילוי. לְגַלּוֹת את היצירתיות, את החשיבה והתוכניות שעדיין לא מומשו. לגלות את הכישרונות אצל האחר, אצל הקרוב ואצל הרחוק. לגלות את האנשים שזקוקים לכתף חמה, ללב גלוי ולמילת הערכה.
בחישוב מהיר, יש את האנשים שזקוקים לשיקום אישיותם מגל עצמות, לניעור הספיחים שדבקו בהם במשך שנים והפכו לחלק בלתי נפרד מאישיותם. אנשים השואפים לדימוי עצמי, לביטחון ולאמונה שהם אכן ראויים לאהבה. לעומתם יש את האנשים הסתמיים, האפורים, הנשכחים, שמצפים שנגלה אותם, שנביט בהם ושננכיח את אישיותם ומקומם במשבצת בטוחה ומוארת בעולם..
בידינו יש השפעה רבה לכך, בקרב המשפחה הקרובה והרחוקה, בקרב החברה ובעיקר בחדר הטיפול שם נפגוש אותם, מחכים לנו, מהססים, רוצים וחוששים..
בהצלחה לכולנו,
אודיה
