סיפור עם מספר על חוטב עצים חזק, שביקש לעבוד אצל ספק עצים.
הוא קיבל את העבודה ואף שכרו היה טוב ומספק. לפיכך היה נחוש להצליח ולעשות כמיטב יכולתו. המעסיק נתן בידו גרזן והוליך אותו אל האזור שבו הוא היה אמור לעבוד.
ביום הראשון כרת חוטב העצים 18 עצים. "כל הכבוד" אמר לו הבוס, "המשך בדרך הזאת". מילות העידוד של המעסיק הפיחו בו מוטיבציה רבה, וביום המחרת הגיע לעבודה עם מרץ רב יותר מיום האתמול. למורת רוחו, הצליח באותו יום לכרות רק 15 עצים. ביום השלישי עבד חוטב העצים אפילו קשה יותר, אך הצליח לכרות רק עשרה עצים.
וכך, יום אחר יום השקיע עצמו בעבודה, אך הצליח לכרות רק פחות ופחות עצים.
"ככל הנראה אני מאבד את הכח שלי", חשב לעצמו כורת העצים.
הוא ניגש אל הבוס, התנצל בפניו ואמר לו שהוא לא מצליח להבין מה קורה עימו.
שאל אותו הבוס- "מתי בפעם האחרונה השחזת את הגרזן שלך?" ענה חוטב העצים- "להשחיז? לא היה לי זמן לעצור להשחיז את הגרזן שלי. הייתי מידי עסוק בכריתת עצים.
לכל אחת "שחיזת הגרזן" מתבטאת בדרך שונה, עבודת המטפל מחייבת זאת. העומס, השגרה והרוטיניקה משכיחים לעיתים את המטרה, את היעד והמסלול..
ביחד, לא ניתן לזה לקרוא.
מזמינה אותך לכנס השנתי הראשון של מטפלות באומנות, כנס שייתן מגוון כלים עם מיטב המרצים על הטיפול כעסק, תודעה עסקית, קשרים בקהילה, בריאות הנפש בקופות חולים ועוד, כל הפרטים באתר.
באותה הזדמנות של חידוש האתר מזמינה אותך גם לפורומים החדשים שלנו. מאחורינו עבר של למעלה משבעה דפי התכתבויות אודות מקצועיות, ספרות מומלצת, דילמות ושאלות, פה נתחיל הכל מהתחלה, אבל עם המון מרץ, יותר נגישות וביתר קלות, אז קדימה..
חופשה נעימה לאלו שיצאו ולאלו שעדיין לא,
בהצלחה,
אודיה ביטון
