חוזרים לשגרה, מאחור חוויות החופש והחגים, ולפנינו שנה חדשה מלאה באתגרים. ישנם המכנים את התקופה בשם דיכאון חורף, אחרים בתסמונת הקיפאון, הן הם והן הם מתייחסים לאפרוריות, לשעמום ולקיפאון מקום נרחב בחיי השגרה וההרגל.
מחד, להרגל יש ייחודיות ומעלה- קרבן התמיד היה מוקרב יום אחר יום ללא שינוי, כשבטל, חרבה ירושלים. כולנו מכירות את האוכלוסיות המתקשות בכל שבירת שיגרה, ילדים ומבוגרים המאבדים איזון ומתפרקים ללא אחזקה. מאידך, ההרגל והקיבעון אצל אחרים הם אויב העשייה. הקיבעון גורם לקיפאון מפני התחדשות, למידה וצמיחה, וגורם לחיי הישרדות וחוסר חיות.
נכון כי מערכות הגלקסיה, האקולוגיה, התקשורת וכח המשיכה סבים כהרגלם. נכון כי עולם כמנהגו נוהג, אולם ההבדל הדק בין הרגל לבין התחדשות היא ההתלהבות.
ההתלהבות מובילה לצמיחה וללמידה, לחשיבה על אתגרים ועל רעיונות חדשים, ובעיקר מסמנת את משמעות החיים. פתיחת החלון להנאה ולהתלהבות תפשיר את הקיפאון ותגרום לדיכאון ליצור, לבחון מחדש ולעורר ולהאיר את המסתור בהרבה אור.
הצלחה בכל,
אודיה ביטון.
