מקצועות הטיפול, הייעוץ והפסיכולוגיה, קמים ומתהווים כל העת על כר נרחב ומזמין של מצוקה, קושי, חסך ואי נוחות. אבסורד הוא, שאנשי הטיפול הרבים המתמחים מידי שנה, מוצאים את עבודתם באוכלוסייה, ועוד היד נטויה.
מייחלת אני לשינוי, וסליחתי נתונה מראש, אם הכעיסכם..
מייחלת אני למראה חדש, בו תחנות בריאות הנפש יהיו שוממות מאדם. ולא, לא מאזלת ידם, או חידלון המערכת, אלא מהעדר אדם הזקוק לאשפוז, לאבחון והשמה. מייחלת לחפיסות הכדורים נוגדי החרדה, הדיכאון, הכפיתיות ומאזני האישיות, שיתבוששו על מדף החף מהאבק בבית מרקחת, ולא, לא מפני כובד הסל והזכאות מחוק הבריאות, אלא דווקא בשל העדר פציינטים שזקוקים להפקת מרשמים אלו.
מייחלת אני לשלום, שלום בטחוני, די לחרדות ולנפגעים. שלום משפחתי, די להקנטות ולפוגענות. שלום חברתי, די להדרות ולחרמות.
מייחלת אני לבריאות, די לחולי נפשי כואב. די לייסורי הנפש המכים, די לחבטות הלב והראש.
מייחלת אני למשמעות. די לאוטם הלב, די לחוסר מעש, די לשוטטות, די להידרדרות ולנשירה.
מייחלת אני לשמחה. שמחה אמתית, לא מעושה, לא דביקה, שמחה פנימית, איכותית.
מייחלת אני ליום בו אומר שלום ולא להתראות לתיק המטפלת שבי, ולא, לא בהעדר עבודה אלא דווקא בשל אנושות אחרת, טובה, מיטיבה, בריאה ומתקשרת.
מייחלת אני ליום שבו לא יקומו השכם וערוב טיפולי יעוץ, פסיכולוגיה, ותרפיות כי יהיה ניכר שכלתה שנה וקללותיה.
מייחלת אני שתחל שנה וברכותיה!!
אודיה ביטון
