חנוכה, פסיכולוגיה ומה שביניהם / חני גדלוביץ

חנוכה- חג החינוך

חג החנוכה קיבל את שמו, על שם חנוכת בית המקדש מחדש חג זה מהווה, מקור ובסיס לחינוך. אומר הפרי צדיק :"חנוכה הוא לשון חינוך, שימי חנוכה מחנכים לנו הקדושה על כל השנה".

החינוך מיסודו, הכנה לחיים, הכנה לקדושה, הכנה לקבל את האור.

 עם מציאת פח השמן הטהור חודשה הדלקת המנורה. אור המנורה האיר מחדש- והאור רב משמעות, הוא מאיר בנו את האמונה בכוחות שמעל לטבע וההרגל, כל זאת תודות למסירות הנפש של מעטים מול רבים. חידוש הדלקת המנורה מעניק קרני תקוה המחברות בין עמ"י לאלוקיו.

  לצורך חינוך עצמי וחינוך הילדים נוכל לדלות  מפח השמן הטהור שבתוכינו, תקווה ואמונה שאכן נראה את האור המיוחל  בקצה המנהרה.

 כוחות אלו הפגינו המכבים במלחמתם חסרת הסיכוי, ע"פ דרך הטבע, נגד היוונים. ונר החנוכה אשר בעת הדלקתו נראה, רועד ובלתי יציב סופו שיאיר למרחקים והוא לנו, כמגדלור.

 נא' על אברהם אבינו: "וירק את חניכיו" –ומבאר ע"כ רש"י  הקדוש:" חניכיו כתיב זה אליעזר שחנכו למצוות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה." החינוך הפנימי שלנו ושל ילדינו יוצר בקרבינו ובקרבם מציאות חדשה ומוארת יותר  של משמעת עצמית וחיבור לה' ולתורתו, כי נצח ישראל לא ישקר.

חינוך פסיכולוגי

כמטפלות רגשיות, אנו נתקלות רבות בילדים, מתבגרים, מבוגרים או הורים, שפנו אלינו לאחר אבחון, כשהם מלאי חששות, רגשות אשם, פגיעה בדימוי העצמי והתנגדויות לגבי האבחנה שקיבלו

מסתבר כי פעמים רבות נערך אבחון, ניתנת דיאגנוזה, אך לא ניתן הסבר רב מעבר לכך. הילדים או המבוגרים לא מקבלים מספיק מידע כדי להבין את האבחנה שניתנה, את המשמעויות הנלוות, האופן בו היא עשויה להשפיע על עתידם ועד כמה הטיפולים השונים יעילים.

כאן נוכל להסתייע  ב"פסיכו-חינוך", המהווה את אחד מאבני היסוד בטיפול C.B.T.

"פסיכו-חינוך", כשמו כן הוא: חינוך לגבי מהות הקושי. אבחנה מסוימת עלולה לגרום ללחץ פסיכולוגי. וכאשר המטופל מקבל הסבר מעמיק, מקצועי וברור על הבעיה ממנה הוא סובל, מדוע נוצרה וכיצד ניתן להתגבר עליה, הוא חווה יותר שליטה במצב ורמת המוטיבציה שלו, לעבודה הטיפולית- עולה.

 לשם הדגמה, נשתמש באבחנה של הפרעת קשב וריכוז.

 תחילה, חשוב להבהיר את המושג  :ADHD ניתן הסבר למטופל ו/או להוריו בשפה תואמת גיל ומובנת למטופל. מהם הסימפטומים שמרכיבים את האבחנה, ומהו ההבדל בין אלו שיש להם רק קשיי קשב, אלו שמגלים בעיקר תנועתיות יותר או אימפולסיביות ואלו שהם "גם וגם". חשוב לבדוק עם המטופל איך ההפרעה מתבטאת  אצלו באופן ספציפי ומהן ההשלכות על התפקוד במישורי החיים השונים.

לדוגמא, נערה בת 14  עם ADHD הבינה לראשונה בחייה, כי העובדה שהיא שוכחת חפצים, כמו מפתחות או ארנק, במקומות שונים קשורה לאבחנה של ADHD. תובנה זו סייעה לה בהדרגה להפחית רגשות אשמה ולהיות מוכנה ללמוד אסטרטגיות להתמודדות עם הקושי.

השלב הבא בפסיכו-חינוך הוא להסביר את אופני הטיפול השונים בהפרעה:    משך הזמן הצפוי של  הטיפול, מידת ההתאמה למטופל הספציפי

ומהי מידת ההצלחה הצפויה. לעיתים נדון בנושא שילוב טיפול תרופתי תומך. מיותר לציין, כי כדי להעביר פסיכו-חינוך בצורה נכונה, על המטפל  לרכוש ידע נרחב לגבי ההפרעה.

 בהמשך, נלמדים ומיושמים הכלים והטכניקות הטיפוליות עצמן בהתאם לבעיה ולמקרה הספציפיים. ובניגוד לטיפולים אחרים, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטפל אינו מתמקד בעיקר בהקשבה ובמערכת היחסים עם המטופל אלא יותר מדרבן, דוחף, מעודד, מדריך ומכוון את המטופל לפעול להשגת מטרותיו ולקדם את תהליך השינוי.

 בשלב זה, נדרשת השקעה והתמדה מצד המטופל שמקבל משימות שבמסגרתן הוא מתבקש לתרגל וליישם בבית את הכלים והמיומנויות שהוא רוכש בטיפול.

למעשה, ההתקדמות לעבר המטרות נעשית לא רק בפגישות עצמן אלא גם בין הפגישות, יום יום ושעה שעה.  זו אחת הסיבות שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו קצר משמעותית מטיפולים אחרים. במידה וישנם קשיים ,תקיעויות או מחסומים בהתקדמות לעבר המטרה, מתבצעת עבודה בפגישות למען הבנת הקשיים והתגברות עליהם, ונעשית הרחבה והעמקה של החינוך הפסיכולוגי בהתאם לנושא הנידון.

 בתהליך הפסיכו-חינוך אנו מדברים עם המטופלים בגובה העיניים, עונים על שאלותיהם  באופן פתוח ובעיקר מחזירים להם את תחושת השליטה.

 המסר העיקרי להעניק למטופלינו הוא אור התקווה שכל עוד שהנר דולק, אפשר עוד לתקן".

ואם בחינוך פסיכולוגי ובילדים עסקינן, אזי נפתח כאן צוהר לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בילדים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי C.B.T  בילדים

כבר משנות ה-60 מטפלים בילדים בטיפול .C.B.T. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח כמועיל לילדים הסובלים מקשיים מגוונים, כדוגמת חרדות ופוביות, קשיים חברתיים, הימנעויות שונות, קשיי התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, כפייתיות ועוד רבות נוספות. טיפול זה צובר תאוצה ולא בכדי, הוא יעיל יותר, פרקטי יותר ומתאים למגוון רחב של בעיות.

 בנוסף, חשוב לדעת כי במרבית המקרים, בנוסף ליעילותו, הוא משיג תוצאות יציבות לאורך זמן. המחקרים מוכיחים כי הישגי הטיפול מלווים את האדם לרוב, לאורך חייו, והכלים שרכש במסגרת הטיפולית, מסייעים לו בהתמודדויות המגוונות בהם עוד יתקל.

 עקרונות הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי בילדים, זהים לאלו של המבוגרים,

 אך כמובן, מטבע הדברים - הם מותאמים לילד, לקושי עמו מתמודד, ליכולותיו ולמידה בה הוא מסוגל לשתף פעולה עם הטיפול והמטפל.

 ככלל, ככל שהילד צעיר יותר, ומוגבל ביכולותיו הקוגניטיביות והשפתיות, השיחה תיקח חלק קטן יותר מהטיפול. במקומה, יבוצעו טכניקות טיפוליות חלופיות המותאמות לילדים.  כלים מתחום הטיפול במשחק, תרפיה באומנות ביבליותרפיה ופסיכודרמה, כך  שהטיפול יהפוך למוחשי יותר ע"י דפי משימה מאויירים, בועות קומיקס, משחק וכדו'.

טיפול C.B.T  בילדים מתמקד במספר תחומים:

*מערכת האמונות הפנימית של הילד – הטיפול מסייע לילד  לחזור ולהאמין בעצמו שהוא לא "כישלון" ושיש בו מסוגלות גבוהה יותר.

 *מערכת החשיבה – הטיפול מסייע לילד לזהות את עיוותי החשיבה שלו, את החשיבה האוטומטית המעוותת, שמייצרת לו פרשנות שלילית לגבי עצמו, לגבי יכולותיו ולגבי העולם.

 *שינוי הרגלים - על ידי התערבות התנהגותית, הטיפול עוזר לילד לאמץ הרגלים יותר אפקטיביים, על מנת להגשים את מטרותיו ע"י: אסטרטגיות למידה, תכנון זמן, טיפול בהימנעויות, מיומנויות חברתיות, השלמת פערי ידע, פתרון בעיות ועוד.

 *ויסות רגשי – הטיפול מעניק כלים שמטרתם לזהות רגשות שליליים וליעל את ההתנהלות עימם ולשלוט במצב, באמצעים קוגניטיביים והתנהגותיים כגון: טיפול באימפולסיביות, התקפי זעם, אגרסיביות, חרדה, דכדוך, ייאוש, תחושת חוסר ערך ועוד.

 הטיפול כולל הדרכות הורים המעניק כלים, ליווי ותמיכה בתהליך הטיפולי של הילד, לאורך הזמן. וכן, יצירת קשר עם צוות ביה"ס במידת בצורך, לשם קבלת פידבק לגבי תפקוד המטופל בבית הספר כך צוות ביה"ס יוכל לסייע ולתמוך בתהליך הטיפולי, לעיתים רבות על ידי מתן שיעורי עזר, השלמת חומרי למידה חסרים, מתן הקלות במבחנים, החלפת מקום ישיבה בכיתה וכדו' ובעיקר ע"י הכרת קשיי הילד ושימת דגש רב על יצירת חוויות הצלחה הן בפן הלימודי והן בפן החברתי.

ומכאן  היישר לחדר הטיפולים:

טיפול בחרדת בחינות אצל ילדים

חרדת בחינות הינו מצב אשר בו מתפתחות תגובות לחץ וחרדה בסיטואציה בה הילד נבחן ומוערך על יכולות וידע. החרדה עשויה להתבטא באופן פיזי וקוגניטיבי אשר פוגמים בתפקודו התקין.

 מבחינה פיזית עשויים להתבטא תסמיני חרדה כמו: קשיי נשימה, רעד, בחילה, מחסור באוויר, בכי, עילפון, הזעה, תחושת נימול, חולשה, כאב בטן, דופק מהיר, שרירים מכווצים וטשטוש בראייה.

 מבחינה קוגניטיבית עשויות לעלות מחשבות כמו: "אני לא טוב מספיק", "אני לא אצליח להתמודד עם השאלות", "המבחן מאוד חשוב ואם לא אצליח זה יהיה איום ונורא".

המצב הפיזי והקוגניטיבי בו נמצא הילד בזמן החרדה מערפלים את היכולת הקוגניטיבית ופוגמים ביכולתו לממש את הידע והיכולת האובייקטיביים שלו. מעבר למצוקה הקשה שהילד חווה בזמן הבחינה ולפגיעה בהישגיו הלימודיים, פעמים רבות הוא נאלץ להתמודד עם פגיעה גם בתחומי חיים נוספים:

 בתחום הרגשי - סביר להניח כי יחווה תחושות תסכול, חוסר ערך, דימוי עצמי נמוך וחווית כישלון. לצד תחושות אלו יתכן ויחוש גם בלבול וחוסר יכולת להבין את תסמיני החרדה שחווה בעת המבחן או בסמוך אליו.

 בתחום החברתי - יתכן וביטחונו החברתי ירד, הוא יחוש פחות ערך למול חבריו ויתקשה לגלות עניין והנאה בחיים החברתיים.

 בתחום ההתנהגותי - יתכן ותחושת הכישלון בלימודים והמצוקה שחווה יביאו לסף תסכול נמוך אשר יתבטא בהתפרצויות זעם וקושי להמשיך ולתפקד כתלמיד בזירה הבית ספרית. בשל האמור לעיל, אין ספק כי חרדת בחינות היא נושא מהותי אשר משפיע על היבטים שונים בחיי הילד וראוי לקבל התייחסות טיפולית מתאימה.  

התהליך הטיפולי

 לאחר שיחת ההיכרות, נשוחח על הבעיה ש"לשמה התכנסנו" עם הרבה אמפטיה לתחושות התסכול והקושי, נסביר מהי חרדת בחינות וכיצד ניתן לאבחן אותה ולהתמודד עמה. בשלב הבא נאבחן את החרדה  ונעריך את עוצמתה באמצעות שאלון חרדת בחינות.

על פי רוב, תכנית הטיפול תכלול התייחסות להיבטים הקוגניטיביים ולהיבטים הפיזיולוגיים:

היבט פיזיולוגי: ראשית, הילד מקבל הסבר אודות מנגנון החרדה , אשר למעשה פועלת בזמן הלחץ כ"גלאי עשן מקולקל",האשר מפעיל את האזעקה כתוצאה מכל משב רוח.  אני נוהגת לשלב דמיון מודרך, אשר מסייע בהפחתת חרדה גם באמצעות נשימה נכונה וגם באמצעות דמיון על מקום אשר בו הילד חש בטוח ומוגן.

היבט קוגניטיבי: בשלב זה אנו מגדירים את האמונות המנחות של הילד ומאתגרים אותן.  פעמים רבות, המבחן מעורר אצל הילד מחשבות בלתי מסתגלות כגון : "אם לא אקבל 100 זה נחשב כישלון" – חשיבה המאופיינת בחלוקה דיכוטומית ללא דרך ביניים.

 "אני לא יודע את החומר טוב מספיק, לא הספקתי ללמוד את כל מה שצריך" – התמקדות בהיבטים השליליים של הלמידה או של המבחן.

 "אני בטוח אכשל" – ציפייה לתוצאה הגרועה ביותר. "אם לא אצליח במבחן זה יהרוס לי את כל השנה" – חשיבה קטסטרופלית.

 "אם לא אצליח זה סימן שאני טיפש" – הצמדת תווית שלילית לעצמי

"תמיד אני לא מצליח במבחנים חשובים" – הסקת מסקנות כוללניות, לעיתים תוך התעלמות ממידע חשוב.

 "המורה לא מאמין שאני אצליח, הוא חושב שאני לא חכם מספיק" – "קריאת מחשבות" ,אני יודע מה האחר חושב.

 "הייתי צריך ללמוד טוב יותר, זו אשמתי שאני לא יודע את החומר טוב מספיק" - ייסורי מצפון מוגזמים והאשמה עצמית.

 במהלך הטיפול אנו עוברים על המחשבות המעסיקות את הילד בשלב הבחינה ומנסים לאתגר אותן ולהמיר אותן במחשבות מסתגלות יותר.

 כך לדוגמא, אם נתייחס לחשיבה הקטסטרופלית ולאמירה של הילד שאם לא יצליח במבחן זה יהרוס לו את השנה, ננסה להוסיף סימן שאלה לסוף המשפט:  אם לא אצליח במבחן, זה יהרוס לי את כל השנה?

 בנוסף לכך, כלי טיפולי חשוב בהתמודדות עם חרדה הוא

 "חשיפה ומניעת תגובה"- החשיפה מאפשרת ליישם את הדגשים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים אשר תוארו לעיל. במקרה זה עומדים לרשותנו שני סוגים של חשיפות, האחת בדמיון והשנייה במציאות.

 במסגרת חשיפה בדמיון נוביל את הילד לדמיין שלב אחרי שלב ובאופן מפורט את התנהלותו בזמן הבחינה, בהיותו במרחב הטיפולי המוגן הוא יחווה בדמיונו את מצבו בזמן הבחינה, כולל תחושות הגוף והמחשבות המקשות עליו ומכשילות אותו. בתהליך זה נתמודד ביחד עם תחושות ומחשבות אלו באמצעות הכלים אשר נלמדו עד כה (נשימות, המרת המחשבות למחשבות מסתגלות ועוד) ונייצר חווית מסוגלות והתמודדות יעילה עם הבחינה.

 אופן ההתמודדות הזה יופעל גם במסגרת החשיפה במציאות, אשר במהלכה נעביר את הדמיון למציאות וניצור סיטואציה המדמה מבחן.כך שחשיפות אלו יכשירו את הילד להתמודדות בזמן אמת ויקלו עליו בהפעלת הכלים שלמד באופן מעשי.

 עבודה מערכתית:

 ישנה חשיבות רבה לעבודה מערכתית – שיח עם ההורים ועם המורה תוך כדי שימת דגש על הרחבת ההסתכלות על הילד.

 פעמים רבות ישנה נטייה להתמקד בקושי ולהזניח תחומים נוספים. ולכן, לצד העבודה הלימודית, נעודד גם פיתוח כישרונות ותחביבים בעולמו של הילד אשר אינם קשורים בלמידה או בציונים,דבר זה יאפשר לילד הסחת דעת ממוקד הקושי ועלייה בתחושת הערך והמסוגלות באמצעות התמקדות והעצמת נקודות החוזק.

  בזירה המשפחתית חשוב לתת מקום לשיח המתמקד גם בתחומי חיים נוספים ולא רק בתפקוד בלימודים ובבית הספר,שיח שכזה יעצים את תחושת הילד שרואים אותו כשלם ולא רק את הקושי ויאפשר אינטראקציה נעימה ומכילה בין בני המשפחה. הילד יוכל למצוא בביתו, מקום בו יכול למצוא מנוחה ונחמה מהקושי אשר מלווה אותו.

 בזירה הבית ספרית - חשוב לייצר אצל הילד תחושת הצלחה ולהעצים אותה. גם הצלחות קטנות יכולות לקדם את הילד ולתת לו תחושה שהוא נמצא בדרך הנכונה.

 חשוב להדגיש כל הצלחה שהיא ולהשתמש בה ליצירת מעגל חיובי.

 סביר כי ילד אשר חווה הצלחה, ומקבל פידבק חיובי מהסביבה - יחווה עלייה בתחושת המסוגלות ועלייה במוטיבציה וברצון להצליח.

 מצב זה עשוי לקדם למידה נכונה ומותאמת והפעלת המיומנויות אשר עלו במרחב הטיפולי ולהעלות את הסבירות להצלחות נוספות בעתיד.

טיפול בכפייתיות ([ "O.C.D" )– תיאור מקרה

יעל בת ה-12 הגיעה לטיפול בעקבות הפרעה טורדנית כפייתית.

בפגישה הראשונית עם ההורים הם תארו את יעל כילדה חייכנית ונבונה במיוחד, ועם זאת, בעלת קושי משמעותי בגמישות. עם השנים התרגלה יעל ל"סדרים מסוימים" ומתקשה לזרום כאשר חל שיבוש בתוכניות:

ההורים תארו אותה כאיסטניסטית במיוחד וכן כילדה שזקוקה לאישורים מצד ההורים לכך שהיא טובה.

בפגישה עם יעל, היא בחרה לכנות את ה-  ""O.C.D" "מפלצת" שאומרת לה מה לעשות. במהלך הטיפול התברר כי יעל סובלת מאובססיות וקומפולסיות: "המפלצת אומרת לי שלא אמרתי כראוי את מילות התפילה, היא אומרת לי הרבה פעמים שפגעתי באנשים, שאוסף המחקים שלי צריך להיות מסודר בצורה מסוימת ובגלל שאני לא בטוחה, אני חוזרת שוב על הקטעים בתפילה, מבקשת הרבה פעמים סליחה ומסדרת מחדש את אוסף המחקים שלי".

במהלך הטיפול:  למדנו להכיר את "אופיין" של המחשבות הטורדניות שנכנסות אלינו שוב ושוב למרות שאנחנו לא מעוניינים בהן, זיהינו את הפעולות הכפייתיות שעושים ע"מ להרגיע [זמנית..] את המחשבות הטורדניות. למדנו להכיר את ה"טריקים" שה""O.C.D" " משתמש בהם:

•           הוא מפעיל אצלנו "אזעקת שוא"- כאילו יקרה משהו מסוכן אם לא נענה לדרישותיו.

•           הוא מכניס לנו ספקות במקומות שהיינו אמורים להיות בטוחים לגביהם.

•הוא מקטין אצלנו את ההרגשה הטובה ו"מָתְנֶה" אותה בציות להוראותיו.

אחת האסטרטגיות המרכזיות בטיפול הייתה: החצנת ה"O.C.D"  .  יעל יצרה את ה"מפלצת" בפלסטלינה, יצרה את  "מפת עולמה" ע"ג בריסטול גדול: תחום הלימודים בביה"ס, תחום החברה, התחום הדתי וכו'

וסימנה בכל תחום ,עד כמה  ה"O.C.D"  –  מנסה לכבוש,  וכמה ממנו בשליטתה. למדנו יחד לחקור ולזהות את ה"O.C.D" ו"לכבוש" חזרה את השטחים בהם הוא "התנחל".

יעל: "למדתי להראות ל""O.C.D מי הבוס, עיכבתי את הדחף, שיניתי את ה"טקס" ממה שהוא הכתיב לי ולמדתי "לצפצף" עליו אפילו, לצחוק עליו.

 היום אני מרגישה משוחררת, נראה לי שה"O.C.D"  כבר התייאש ממני והלך לחפש כתובת אחרת".... 

טיפול הפרעת קשב וקושי במיומנויות חברתיות – תיאור מקרה

שירה בת ה-11, תלמידת כיתה ה' מאובחנת עםADHD   היא הגיעה לטיפול בעקבות קשיי חברה משמעותיים. בפגישת האינטייק עם ההורים הם תיארו תהליך הידרדרות הדרגתי שהחל למעשה, בקשיים לימודיים. שירה החלה להסתגר, לסרב להגיע לאירועים חברתיים והפסיקה ליזום הזמנות של חברות לביתה.

 התהליך הטיפולי:

שירה הגיעה אל המפגש הראשון שלנו עם חיוך מבויש, אט אט עבדנו על גילוי החוזקות של שירה והאופן  בו הן באות לידי ביטוי. שוחחנו על משמעות הפרעת הקשב, שירה למדה שבזכות הפרעת הקשב היא חושבת קצת אחרת מכולם ויש לה רעיונות יצירתיים בעיקר בתחום הציור והכתיבה. היא גם למדה כי קשיי הקשב וההתארגנות האיטית מקשים על תפקודה הלימודי, במיוחד בזמן העתקה מהלוח ובזמן מבחן.

 הפניתי את שירה לאבחון פסיכו-דידקטי. באבחון נמצא, כי היא מגלה דיסלקציה ודיסגרפיה. היא החלה בשיעורי הוראה מתקנת,

 והסברתי לה ולהוריה במפורט את משמעות האבחנות. בנוסף, השתמשנו בשאלוני CBT כדי להגדיר באופן מדויק את הקשיים של שירה.

 מתוך שאלון הכישורים החברתיים לבעלי ADHD  נמצא כי לשירה קשיים מסוימים בתחום הכישורים החברתיים, כולל קושי להקשיב לרצף השיחה, קושי להבין תוכן שיחה כשהיא בקבוצה, קושי בשיקוף תוכן ורגשות, קושי לבקש עזרה, קושי בהבעה לא מילולית וקושי ביוזמה של מפגשים חברתיים.

שאלון החרדה החברתית אכן הצביע על חרדה חברתית ברמה בינונית.

 שירה בחרה להתמקד בתחום החברתי והיא הגדירה את מטרת הטיפול:

 "תוך 3 חודשים מהיום יהיו לי לפחות 2 חברות קרובות שאוכל לסמוך עליהן ולספר להן דברים על עצמי וכן להקשיב להן, אוכל לשחק איתן בהפסקות בבית הספר ולהיפגש  עמן אחה"צ.-בשלב זה החלה שירה ללמוד אסטרטגיות להשגת המטרה.

 זיהינו  כי מצבה החברתי מעוכב בגלל החרדה החברתית.,ע"כ הכנו רשימה של 8 מצבים מהם היא חוששת וערכנו חשיפה הדרגתית לאותם 8 מצבים

תוך שימוש בטכניקות הרפיה וחשיבה יעילה. כך המשכנו למצבים חברתיים בכיתה והתנהגויות של יוזמה עם בנות מהכיתה. פיתחנו מיומנויות של הקשבה, בקשת עזרה, שיתוף פעולה והתמודדות עם הקנטות ,בנוסף התייחסנו גם לדרכים להשתלבות תוך שימוש בקודים החברתיים האופייניים לקבוצת הבנות אליה רצתה שירה להשתייך.

 במפגשים עם ההורים, הם למדו להכיר בכישוריה של שירה וכן להבין כי קשייה נובעים משילוב של לקויות למידה. וכן שקשייה החברתיים הם תולדה של הפרעת הקשב והחרדה החברתית. הם למדו טכניקות ואסטרטגיות להעלאת את הדימוי העצמי שלה ולחיזוק את הקשר החיובי עמה. וכן הודרכו לסייע לה בחשיפות למצבים החברתיים מהם היא חוששת. בנוסף, סיפרו ההורים כי בעקבות האבחון הפסיכו-דידקטי שירה החלה לקבל שיעורי הוראה מתקנת בקריאה וכתיבה פעמיים בשבוע.

 במפגש עם מחנכת הכיתה ומורת השילוב  שוחחנו אודות  לקויות הלמידה, הפרעת הקשב והקשיים בתחום החברתי של שירה, בנינו יחד תכנית עבודה שכללה קבלת שעות פרטניות מהמורה המחנכת במקצועות השפה.

 מחנכת הכיתה  קיבלה על עצמה לקחת חלק בתכנית החשיפה למצבים חברתיים מאיימים וחשפה את שירה למענה על שאלות בכיתה, תוך תאום מראש עמה, בצורה הדרגתית. כעבור 4 חודשים כבר הייתה שירה במקום טוב יותר,היא בילתה בכל הפסקה עם חברות, נפגשה עם חברות כמעט בכל אחר הצהרים והחלה להשמיע את קולה בכיתה.

 שעות ההוראה הפרטנית שקיבלה בבית הספר ובבית, הטיפול התרופתי שהחלה ליטול, וההתגברות על החשש לענות ולשאול שאלות בכיתה - נתנו את אותותיהם וציוניה השתפרו.

בסיום הטיפול בחרה שירה קלף עם תמונת  מכונית באומרה: יש לי דלק, דרך ומפת דרכים, אני יודעת כיצד להתקדם במסלול"

 שירה נסעה הלאה בעזרת תיעול יעיל של הפרעת הקשב היא עוד תגיע רחוק...

בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ההגה בידיים שלנו, נוכל לשלוט באפיקי המחשבה ולנתב את רגשותינו בדרך סלולה ובטוחה.

איחולי דרך צלחה, בנתיבי החינוך המואר מדור לדור.