ששת הצרכים הנפשיים / בת שבע אדלר

פתיח

"אינני מסוגלת להיות מורה ממלאת מקום כל יום בכיתה אחרת, אני צריכה קביעות. אני מעדיפה עבודה במזכירות".

"בעלי כל היום מתנדב ב'הצלה'. אני כמעט לא רואה אותו".

"אישה בגיל 40 הולכת ללמוד מקצוע? מוזר".

"למה הטעם שלה בבגדים חייב להיות ייחודי כל-כך?"

"הבחור לעולם אינו נרגע. תמיד מחפש הרפתקאות חדשות".

"אני כ"כ קשורה לחברות שלי בעבודה. לא אעזוב שם. אפילו שמציעים לי משכורת גבוהה בהרבה במקום אחר".

הפסיכולוגיה על כל ענפיה חוקרת אחר הסיבות להתנהגות בני האדם. מהם הגורמים המניעים אותנו לפעולה? מדוע אדם אחד מחשיב קביעות בעבודה מעל כל שיקול אחר ומשנהו יעזוב עבודה קבועה מדי כי היא בעיניו משעממת?  הבנת הדחפים הפועלים בנו חיונית להתנהלות בינאישית בכלל ובקשר הזוגי והמשפחתי  בפרט.

מאמר

אנטוני רובינס, שחיבר ספרים בנושא של התפתחות והעצמה אישית, מסביר את ההבדלים בין בני האדם לפי תאוריית "ששת הצרכים הנפשיים". התאוריה מכירה בשישה צרכים רגשיים המהווים דחפים העומדים מאחורי כל פעולה שלנו. בכולנו פועלים ששת הצרכים, וההבדל בינינו מתבטא באופן בו אנו מדרגים את חשיבותם. במודע או שלא במודע, כל אחד מוצא דרך לספק צרכים אלו. אם הדרך לסיפוק צרכינו אינה תואמת את הערכים שלנו, אנחנו נחווה קונפליקט וחוסר שביעות רצון. כאשר נצליח להתאים את הצרכים לערכים שלנו, נרגיש שלמים יותר ומסופקים.

הצרכים הנפשיים לפי אנטוני רובינס:

וודאות - הצורך בקביעות, בטחון, נוחות ושליטה במתרחש.

גיוון - הצורך בשינוי, אתגר, ריגוש וחידוש.

משמעות - הצורך לחוש ייחודי, מיוחד וחשוב.

אהבה וקשר - הצורך לאהוב, לחוש נאהב, להרגיש קשר ושייכות למשהו או מישהו.

צמיחה - הצורך ללמוד, להשתפר, להתפתח באישיות וברוח.

תרומה - הצורך לתת ולעזור לאחרים.

ששת הצרכים מתחלקים לזוגות: וודאות ואי וודאות (המתבטא בצורך בגיוון). הצורך במשמעותוייחודיות עם אהבה ושייכות, צמיחה ותרומה. שני הזוגות הראשונים נמצאים בחיפוש מתמיד אחר איזון, כמות רבה מדי של האחד בא על חשבון האחר. השניים האחרונים חיים בשלום זה עם זה, כאשר האחד צומח עם השני.

כיצד באים הצרכים הנפשיים לידי ביטוי במעשינו?

וודאות - סדר יום קבוע ושגרה מספקים לנו וודאות. התחושה שאנחנו יודעים מה יקרה מחר מעניקה יישוב הדעת. דרכים חיוביות לחוש וודאות: סדר וניקיון, תכנון וארגון, קיום תכניות חסכון, קביעות במקום העבודה ובקשרים חברתיים. הענקת תוויות לתופעות שסביבנו כלומר שיום המחשבות, התחושות והבעיות שלנו, מקטינה את תחושת המוצפות הרגשית.

דרכים שליליות הן: הענקת תוויות שליליות לעצמנו – "אני כפייתי", "אני פחדנית", על מנת להעניק הסבר לכל התנהגות. תופעות שליליות כוללות גם כסיסת ציפורניים ואכילת יתר.

גיוון - כאשר אנו מרגישים שחיינו מתנהלים בצורה אוטומטית, אנו מחפשים גיוון ושינוי מרענן. כל גיוון בסדר היום הקבוע יכוללעורר בנו ענין חיובי: להשתתף בשמחה, אירוע או כנס. ביקור משפחתי, קריאת ספר מעניין, קניות וכדומה. שמירה על הלכות טהרת המשפחה מספקת את הצורך בהתחדשות בחיי הנישואין. טיולים, חופשות, ותחביבים הם דוגמאות נוספות. בתורך בגיוון גם בא לידי ביטוי מימוש היצירתיות שלנו, כמו חשיבה על רעיונות מקוריים לבישול, סידור הבית או שיפוץ רציני.

דרכים שליליות ליצירת גיוון הן: רכילות, וויכוחים ומריבות (הנובעים רק משעמום). שתיית אלכוהול, צריכת חומרים ממכרים והימורים גובלים בסיכון עצמי, והתמכרות אליהם תיחשב לסיפוק הצורך.

הקונפליקט בין וודאות לאי וודאות הוא חלק מחיינו ועל כל אחד למצוא את נקודת האיזון האינדיווידואלית שלו. עלינו לדאוג לסיפוק הצרכים הרגשיים שלנו בצורה חיובית כדי לשלוט על ההתנהגות שלנו במקום לאפשר לצרכינו לשלוט בנו.

משמעות- בכל אחד קיים הצורך המהותי להרגיש ייחודי באופן כלשהו. הוריו של תינוק שזה עתה נולד מתייחסים אליו כאל הייצור המיוחד ביותר בתבל. כשהילד יגדל, הוא ימשיך בחיפוש אחר ייחודיותו גם בקרב אחיו ואחיותיו, בין חבריו לכיתה ואצל מוריו. ייחודיות חיובית תתרום לפיתוח תדמית חיובית. הצורך במשמעות מביא את האדם לרצות להצליח ולהצטיין. הדחף לחפוש משמעות יהפוך לשלילי כאשר משתוקקים להיות 'הכי הכי', ואז ההשוואות הופכות אותנו תלויים באחרים ולא ביכולות שלנו.

דרכים חיוביות ליצירת משמעות: לימודים, השגת תארים ורכישת ניסיון בתחום מקצועי. גם ערכים של עזרה, התנדבות ונתינה נובעים מהצורך במשמעות. הוראה והדרכה, הורות ורוחניות הן דרכים נוספות.

דרכים שליליות: הצד השלילי של הצורך במשמעות כולל גאווה, שיפוטיות, ביקורת והשפלת הזולת. יצירת מעמד שלילי כמו בריון  הכיתה, שימוש בתוקפנות או השתלטות בכוח.

חיפוש אחר הגשמה עצמית עלולה להוביל את האדם לעיתים לתחושת בדידות, ולצורך הרביעי של צורך באהבה וקשר.

אהבה וקשר–מהרגע שהאדם מגיח לעולם, הוא זקוק לחוש נאהב, קשור ומשתייך. הצורך באהבה וקשר מבטא את התלות שלנו באחרים ויש לו השפעה ברוכה על יכולת החשיבה, ההצלחה והתפקוד הנורמטיבי שלנו בחיים. הוא מתנגש עם הצורך במשמעות משום שעל כל אחד מאתנו לוותר מעט על הייחודיות שלו כדי ליצור קשר עם הזולת.

דרכים חיוביות ליצירת אהבה וקשר: אמונה היא חיבור להקב"ה, כינון חיי נישואין, קיום קשרים חברתיים, השתייכות חברתית ופעילות קהילתית.

דרכים שליליות: השתייכות לקבוצות שליליות שמעניקות אהבה וקשר בדרכים מזיקות כגון כתות, חבורות רחוב, וקיום קשר אלים. צורך לרצות אחרים על מנת לחוש שייכות שיכול להתבטא גם בהתמכרות לעבודה, קניית מותגים מעבר ליכולת הכספית והשקעה מוגזמת בהופעה חיצונית.

כל קשר בין-אישי דורש איזון מתמיד בין הצורך לאהבה וקשר לבין הצורך לייחודיות. בזוגיות, חשוב שכל אחד ייתן ביטוי אישי ויפתח את העצמיות שלו בתוך הקשרעל מנת לא להגיע למצב של חוסר איזון שיוצר תשוקה לעצמאות ורצון לבריחה מהקשר.

ארבעת הצרכים הראשונים עלולים להפריע זה לזה ונמצאים בשאיפה מתמדת להגיע לאיזון. שני הצרכים הנוספים עוזרים להגיע לרמה גבוהה יותר של סיפוק ואליהם נוכל להגיע לאחר קיום הצרכים הראשונים.

צמיחה - כל לימוד חדש מוסיף נדבך לסל הביטחון העצמי שלנו. אנו צומחים כבני אדם, משפרים את יכולותינו ומרחיבים את גבולות האפשרויות שלנו. כדי לצמוח נדרש מאתנו לצאת מאזור הנוחות ולהעז להתגבר על  הפחדים האומרים לנו ,"אתה לא יכול, אל תיקח סיכון".

דרכים חיוביות לצמיחה: הצמיחה מתקיימת בעיקר ע"י לימוד, הצבת מטרות וכיבוש יעדים חדשים, וחז"ל אמרו "מתלמידי יותר מכולם". לא קיימות דרכים שליליות לצמיחה ותרומה, שכן בהגדרתן הן חיוביות.

תרומה - כל פעולה או כוונה לפעול לטובת הזולת היא תרומה. בין אם היא פיזית או רגשית. נתינה מספקת לנו הרגשה טובה. כאשר אנו נותנים אנו מעריכים יותר את עצמנו ואת מה שיש לנו . הצורך בתרומה טבוע בנפש האדם והוא מספק בו זמנית גם צרכים נוספים שלנו: אנו נותנים כאשר אנו חשים שיש לנו מה לתת (וודאות). נתינה לאנשים שונים מספקת לנו את הצורך בגיוון. תרומה יכולה לענות גם על הצורך במשמעות, באהבה ובקשר. על מנת לוודא שהתרומה נובעת מהצורך הנפשי בתרומה ולא מצורך אחר, חשוב לתת בלי אנוכיותנתינה לשמה, לשם עזרה לזולת ולא "על מנת לקבל פרס".

ההבדלים בין בני האדם יכולים להיות קיצוניים מאוד, ועלולים ליצור לא מעט קונפליקטים, בפרט בנישואין. אי הבנת ההעדפות של כל אחד מבני המשפחה יוביל למתחים ולכעסים. לעומת זאת, כאשר ננסה להבין את הצורך החשוב של האחר, גם אם הוא מנוגד לשלי, ונקבל את מעשיו הנובעים מצורך זה, תגדל ההרמוניה בינינו.

לפניכם תרגיל שמטרתו לגלות מהי צורת דירוג חשיבות הצרכים שלכם ושל בני הזוג שלכם. הבנה זו חשובה על מנת שנדע לספק לבן- הזוג את הצרכים החשובים בעיניו ולא לפי חשיבותם בעינינו.

1. שבו במנוחה, קחו דף ועט וסקרו את ששת הצרכים. על הדף דרגו את הצרכים הנפשיים מ-1 עד 6 לפי מידת חשיבותם בחייכם. חשבו על התנהגותכם. האם מעשיכם מנוגדים או תואמים לדירוג שנתתם? הקדישו לכך מחשבה מעמיקה. אין כאן ענין של מה אתם חושבים שצריך להיות בסדר עדיפות עליון או מה אתם רוצים שיהיה הכי חשוב אלא מה בפועל בא לידי ביטוי במעשיכם.

2. כעת, חשבו על בן/בת הזוג. דרגו את סדר העדיפות שהם נותנים לצרכים הנפשיים לפי מעשיהם.

3. בקשו מבני הזוג לדרג בעצמם את צרכיהם הנפשיים. אחר כך, הם ידרגו את שלכם.

4. לבסוף, כאשר כל אחד מכם דירג בפני עצמו, הגיע הזמן להשוות. אנא, הקשיבו זה לזו ללא שפיטה.

האם גיליתם משהו חדש על עצמכם?

האם גיליתם משהו חדש על בן/בת הזוג?

עשיתם צעד חשוב לקראת הבנת עצמכם וזולתכם. הבנת הצרכים הרגשיים שלנו ושל הקרובים לנו, מעלה את המודעות שלנו לרמה גבוההומאפשרת לנו לכבד את עצמנו ואת זולתנו.

*לקבלת מבדק אישי לגילוי סדר העדיפות המדוייק של ששת הצרכים הרגשיים שלך ( מורכב מ-84 שאלות ממוספרות וטבלת ניקוד מפורטת) כתבו לכתובת : ba65858@gmail.com

מקורות

אנתוני רובינס, כוח בלתי מוגבל, אור עם, תשס"ט 2009.

אנתוני רובינס, להעיר את הענק שבפנים : כיצד ליטול שליטה מידית על יעודכם המנטלי, הגופני והכלכלי; מאנגלית - יעל שיינפלד, אור עם, תל אביב, תשנ"ח 1998.