הבסיס להצלחת הנישואין / חגי צדוק

נכתב על ידי חגי צדוק, מרצה ב'מרכז הישגים', ויועץ נישואין ופסיכותרפיה.

מייל:chagaizadok@gmail.com

מהו הבסיס לנישואין טובים? מהם הגורמים המעלים את סיכויי האושר והסיפוק בנישואין?

כאשר בודקים מה קורה בשטח המחקרים על זוגיות, כמה אנשים מרוצים, וכמה לא, כמה אמון יש לאנשים במערכת זו, וכמה לא; אנו מוצאים תוצאות סותרות. התקשורת ההמונית, בניגוד ברור לספרות המקצועית בתחום, מפרסמת את הנתונים שבמחקרים הקודרים, תוך התעלמות מהנתונים במחקרים החיוביים. וסביר להניח שיש דברים בגו. יש לציין גם, שהמחקרים כמובן לא נעשים על הציבור האמון על שמירת התורה, מה שמגביר את חוסר האמון שלנו במחקרים אלו עצמם...

טבעי, שתקשורת ההמונים, ועוד גופים אינטרסנטים, ישימו דגש על המחקרים המראים את חוסר שביעות הרצון ממוסד הנישואין. זה משרת את האידאולוגיה שלהם, או במילים אחרות, את ה'הכשר' לפריצת גבולות, וד"ל. הם לא יספרו לכם למשל, על מחקר של גאלופ שמצא, שבתשובה לשאלה "לו היית יכול להחזיר את הגלגל לאחור, האם היית נישא לאותו אדם?", ש88% השיבו בחיוב! ובטח לא יספרו לכם על פערים של פי כמה וכמה מעבר לסטייה הסטטיסטית, שבין מחקרים המראים כביכול, שבני אדם 'לא מתאימים' למוסד הנישואין, ה'סוגר' ומחייב את האדם, למחקרים סוטרים, המראים שבני האדם מתאימים גם מתאימים למוסד הנישואין (ר' תקשורת זוגית, ד"ר פאול קולמן, הו' פוקוס. ר' גם מ. דאטיליו, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, הו' אח).

חשוב לדעת את האמת הזו. אנו ללא ספק, יכולים לחיות נכון ולהפיק סיפוק מנישואין. זה חשוב, מפני שככל שחודרת המחשבה ההפוכה, זה משפיע על אנשים לתפוס אחרת את החיים. זה כמו ילד קטן היושב על אביו סמוך לשולחן, אם יראה חפץ על השולחן שיכול להגיע אליו, הוא ינסה, להגיע אליו, ואם צריך, ימשוך את המפה... אבל, אם החפץ יהיה כל כך רחוק ממנו, שלא יוכל להגיע אליו, הוא אפילו לא ינסה, הוא פשוט ישלים עם המצב, ו'יחיה עם מה שיש'... - מה שאינני יכול להשיג, אינו מהווה אופציה בשבילי.

אותו הדבר בנישואין, ככל שאנו מאמינים יותר ביכולת להגיע ל"אהבה ואחווה ושלום ורעות", כך נחתור לזה. ולהיפך, ככל שנאמין שזה לא אפשרי, כך נתייאש מזה, וזה לכשעצמו, יוביל לכישלון!

התקשורת ההמונית, בזה שמפרסמת מחקרים לא סבירים, בעצם מנסה, ובמידה מסוימת, מצליחה, לייצר מציאות רעה לאדם, למשפחה, ו'טובה' ליצר האנוכיות של האדם, ויצרים אפלים נוספים. ושוב, ד"ל.

אז נכון, אחוזי הגירושין, בארה"ב עומדים על סביבות ה50% (בתוך 15 שנה מהנישואין, ובנישואין שניים, האחוזים עולים...)! נתון שעולה במשך השנים. זהו נתון שחוזר על עצמו במחקרים שונים. גם בארץ הנתונים לא נעימים. יחד עם זאת, בציבור האמון יותר על דרך ה', הנתונים שונים לחלוטין. זה נובע ללא ספק מהערך שיש בציבור שלנו למוסד הנישואין, ומהאיכויות האישיותיות הגבוהות יותר. ואת זה, אני רוצה לברר ולראות בהמשך דברנו, וללמוד מזה לשיפור הנישואין.

נכון שגם אצלנו יש יותר אחוזי גירושין, כי לצערנו, אנו לא חיים בבועה אטומה לחלוטין, ויש השפעות חיצוניות, כמו אינטרנט, תקשורת, חברה בעבודה, וכדומה. ללא ספק, המבט השונה שיש שם, על חשיבות מוסד הנישואין, ועל הדרך הנכונה בענייני המוסר, לצערנו, כרסם מעט גם אצלנו. 

ומכאן, בואו נראה, מהם הגורמים לנישואין מוצלחים, נסקור חלק מהם, גם מתוך הניסיון בשטח, ונלמד מזה לחיינו אנו, מה יכול להשפיע לחיוב על הנישואין שלנו.

ערך לנישואין ומשפחה

הנישואין, זה ערך חשוב, ביהדות. מיד לאחר בריאת האדם, אומר הקב"ה: "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". אך לא הסתפק הבורא בכך. היה חשוב שהאדם ירגיש מהי התחושה לחיות ללא אישה. התורה מתארת, שהאדם סקר את הבריאה, "ולאדם לא מצא עזר כנגדו". היה משהו חסר! רק לאחר מכן, ברא הקב"ה, את האשה, מצלעו של האדם, וכך מעבירה התורה, את המבט על הנישואין: "ויאמר האדם, זאת הפעם, עצם מעצמי, ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה זאת"!

כאשר זוג נישא, זה יוצר שלמות! וכאשר חיים נכון, זה יוצר הרמוניה נפלאה שמייצר דורות נוספים של אנשים 'שלמים'.

אצלנו, הנישואין הם ערך. ראו נא את הדרך של היהודי כאשר בא לשאת אשה, ולהבדיל, כאשר מתגרשים. זה לא לגשת למשרד הממשלתי ולרשום... ישנו תהליך ברור, מוגדר כיצד איש ואשה נישאים. הלכות רבות ישנם סביב נושא זה! וכן, להתגרש, זהו הליך לא פשוט כלל. עד שאמרו חז"ל, שכל מי שאינו בקיא בטיב קידושין וגירושין, לא יהא לו עסק עמהם!

ודאי, שכל זה, מייצר ייקור – נכבדות וחשיבות, לנישואין. זה לא סתם חברות, זו יצירה חדשה! האיש מוצא כביכול, את אבדתו (כך יש בחז"ל)!

כאשר יהודי האמון על דרך התורה מתחתן, הוא יודע שהוא הולך לבנות משהו חשוב!

כאשר יש ערך גדול, ל'התקשרות' של איש ואשה במסגרת הנישואין, האדם ישקיע יותר כדי לשמור על המסגרת! יש כאן כלי חשוב הגורם לבני הזוג, לא 'לשבור את הכלים' בקלות, מחמת הקשיים שכנראה יגיעו מתוקף היותם שני אנשים שונים, עם רקע שונה וכו'. 

תכונות האדם

כאשר נישאים איש ואשה, השונים בתכונותיהם, שגדלו עם השפעות שונות, הקשיים שהולכים להיות, ברורים. יש צורך בהשקעה הדדית, כדי לגשר על הפערים. ככל שהאדם בעל יותר רצון ונכונות להשקיע ולקבל את השני, כך הנישואין יהיו יותר בריאים, נוחים, ומספקים.

האדם ההולך בדרך התורה, הוא יותר מעודן, ובעל תכונות ומידות, יותר נוחות לחברה. זו עובדה שאנו רואים אותה שוב ושוב, ומובן מדוע: אי אפשר להשוות אדם המקיים מצוות 'חברתיות', כמצוות צדקה, חסד, לשון הרע, וכן הלאה, לאדם שאינו מקיימם בתור ציווי, אלא ש'אני נוהג איך שבא לי'. הדבר ללא ספק משפיע מהותית על האדם.

ישנו ניסוי מעניין שבוצע: שאלו קבוצת אנשים האם יסכימו לתרום מח עצם לאדם זר, בפניהם ניתנו כמה אפשרויות לתשובה, בשום אופן לא, לא, ועוד. רוב האנשים ענו בנחרצות שבשום אופן לא. לאחר מכן, ביקשו מהם שבמשך מספר חודשים יקדישו כל יום דקות בודדות לעזרה לזולת. לאחר תום התקופה שאלו אותם שוב את אותה שאלה אם יסכימו לתרום איבר לאדם זר, כאן, פתאום השתנו התשובות, פתאום הייתה יותר מוכנות, וההבדל היה ברור... (ר' אנטוני רובינס, להעיר את הענק שבפנים, ח"ב,) באותה מידה, אדם שיש בחייו ערכי החסד המחייבים של התורה, ללא ספק זה משפיע על נכונותו להקריב למען הזולת.

חשיבות הקשר

ככל שהקשר חשוב לאדם מתוכו – כלומר, מתוך צרכים אישיים שלו, לקרבה, שותפות, וכן הלאה, כך תגדל המוטיבציה שלו לדאוג לשמור על הקשר הזוגי. ככל שאדם גם מאמין שזה אפשרי, זה גם יוסיף למוטיבציה להשקיע. וכאן אני חוזר לנקודה שאיתה פתחנו:

אם התפיסה שלנו על הנישואין היא, שזה מה שאנו זקוקים לו – זוגיות טובה, וזו הדרך לחיים מספקים, וככל שנאמין ש'זה עובד', כך אנו נשקיע יותר. בשונה מגישה שאומרת, "אני יכול להסתדר לבד, וזה יותר נוח, ובמילא קשה מאוד להיות מאושר", או מכאלה שבמודע "מתחתנים לזמן"... ברור שנישואין עם תפיסות כאלה, צפויים להיכשל, ו'להוכיח' שצדק החושב הנ"ל, כי הוא פחות מחוייב, ופחות מאמין במטרה, וממילא, פחות ישקיע!  

'הבריאות רגשית'

הכותרת שנתתי כאן, קצת מטעה. כוונתי, שככל שיש בחיי האדם פחות תפיסות שגויות, חסרים, ציפיות לא סבירות, והנחות שגויות.

תפיסות שגויות וחסרים - למשל, אדם שגדל בבית בו היה שדר שיש להיזהר מקרבה לאנשים. היה שם שדר, ש'לעולם אל תסמוך על אחר'. אדם כזה, כאשר יתחתן, יכול מצד אחד לא לייצר קרבה גדולה לבן הזוג, ומצד שני, להיות חשדן כלפי בן הזוג, היות ולא סומך על האחר, דבר היוצר חיכוכים רבים!

אדם כזה, גם יתכן שסוחב עמו חסר גדול בחום ואהבה, דבר המסבך יותר את הנישואין, כי בסתר לבו הוא כן מייחל ליותר קרבה, אך דוחה אותה, כי מפחד ממנה.

ציפיות לא סבירות – למשל, גבר המצפה שאשתו תתמודד לבד מול כל משימות הבית, אולי כי כך ראה את אמו, ואולי מסיבות אישיותיות, הגורמות לו 'לרצות' להאמין שהיא מסוגלת לכך.

הנחות שגויות  - סיסמאות ותפיסות המסתובבות אצל 'ההמון', כמו כלפי הבעל: "אל גבר מדברים דרך הבטן, תכיני לו ארוחה טובה, והכל טוב". או כלפי האשה: "אשה מעוניינת אך ורק באמפתיה". או עמדה ביחס לצורת הזוגיות: "בני זוג חייבים לשתף האחד את השני בכל מחשבותיהם ורגשותיהם".

כל הדברים הללו, הם מתכון לקשיים, שאני גם נתקל בהם שוב ושוב, שהרבה פעמים, צריכים עבודה מול איש מקצוע כדי 'לתקן' את המצב. מכיוון שלמשל, אדם שיש לו תפיסה שבני זוג חייבים לשתף בהכל – כמוזכר קודם, לא יעזור שתאמר לו שזה לא נכון וזהו. מכיוון שאצלו זו לא סתם מחשבה, אלא צורך עמוק, שלא ניתן לבטלו במחי יד. והרבה פעמים, אפשר פשוט לכבד את הצרכים השונים, ולא משנה אם הם 'נכונים' או לא, ופשוט להגיע לפתרון טוב לכולם. דרך מכבדת זו, בונה קשר יפה ואיכותי.

חגי צדוק, מרצה במרכז הישגים, ויועץ נישואין ופסיכותרפיה. לפניות, יעוץ והרצאות: chagaizadok@gmail.com