יוסף ישב מול מיכאל מאזין לכאבו. הוא מספר על הקשיים שלו מול אשתו. קשה להישאר אדיש מול כאבו, בפרט שכמטפל, אתה מרגיש צורך להראות את הבנתך, לתמוך, קצת להקל מסבלו אותו הוא נושא לבד.
אבל, רגע. עצור! זהו שטח מסוכן, שחייבים להכירו לפני ש'נכנסים' אליו...
אז, בואו נכיר את הבעייתיות שישנה, וממה צריך להזהר.
כאשר ישנם קשיים בין בני זוג, הנכון ביותר הוא כמובן לדבר על הבעיה, 'לתקוף' אותה, ולראות מה הפתרון הנכון לשני בני הזוג.
אך לפעמים אנו מוצאים שבני הזוג נמנעים מלדבר על הבעיה, ו'בורחים' ממנה על ידי יצירת ענין המסיח את הדעת מהקושי הזוגי, זה גם יכול להיות מפלט בדמות הורה תומך, חבר, יועץ, וכו'.
מצב זה, בדרך כלל, אינו חיובי. הוא גורם שהבעיה הזוגית לא תיפטר, ולפעמים אף תחריף. כי אם קודם היה מתח בין בני הזוג, יש סיכוי, שהמתח היה מניע אותם לחפש פתרון, אך כרגע, כשנטרלנו את המתח מבין בני הזוג, פוחת העניין שלהם להגיע לפתרון.
אמנם, אפשר לפעמים לחשוב שזה דבר טוב וחיובי, שאתמוך במטופל, או בבן שלי שמתקשה מול אשתו, כי הנה עכשיו הוא פחות כועס על אשתו, הוא פחות מתוסכל, ועובדה, הם פחות רבים. אני גם יכול לומר לו שאשתו כנראה לא מתכוונת לפגוע בו, אני יכול ללמד עליה זכות, ואפילו לשכנע אותו לוותר.
אך האם בדרך זו, יש סיכוי שהזוג יפתור את בעייתם? כנראה שלא. על ידי התמיכה במטופל, או בבן, נמנע מהזוג היכולת להתפתח לכיוון חיובי. הבן, ירגיש יותר צודק, וכנראה פחות יסכים להגיע לפתרון. הוא ירגיש גם פחות צורך להתמודד מול אשתו, כי המתח שלו מול אשתו ירד, כעת אין הכאב שלו מספיק גדול בכדי להניעו לפעולה. במצב עניינים זה, סביר להניח שהתדרדרות בין בני הזוג, היא רק עניין של זמן, ובמקרה הטוב יותר, רק ישמר 'סטטוס קוו' שלילי.
לזה, אנו קוראים משולש רגשי – אדם נוסף המשפיע על הקשר של הזוג.
הבה נרחיב ונדון בעניין:
לפני זמן מה, התקשר אלי אב שתינה בפניי את צרתו של בנו בנישואיו, הוא כמובן גם לימד זכות – בכנות, על כלתו. הוא שאל אם להפנות את הזוג לייעוץ, שלא יתפתח לגירושין. כאשר ראיתי את ידיעותיו הרבות, על מה שמתרחש אצל הזוג, שמעתי את תחושותיו הקשות והמובנות כהורה, זו דוגמא למשולש רגשי בשלבים קשים. כדי שנבין עד כמה שלילי מקום זה, מספיק לראות מה לא קרה - הצעתי לו להגיע למפגש יחיד, והיות ואין לו יכולת כלכלית, אפילו ללא תשלום, בו אצייד את ההורים בכלים להתמודדות נכונה שלהם מול הזוג, נוסף על ייעוץ לזוג. הוא דווקא רצה. אך בפועל, הוא לא הגיע. לאחר כמה שבועות, הבן התקשר, להתייעץ מה לעשות (אביו שלח אותו...), הוא גם סיפר על תמיכתו של אביו. גם הוא, נכון לעכשיו, לא הגיע לייעוץ. הבה ננתח מקרה זה, לפי הנתונים שבידנו, ונראה כמה יכול להזיק משולש רגשי:
קושי התגלע בין בני הזוג בשלב מוקדם של הנישואין, הרקע הוא קושי של הכלה מול הורי הבעל, כתוצאה מכך, נוצר קושי שלה מול בעלה. העניינים התדרדרו, ולרוע המזל, הבן מצא עצמו מתנחם דווקא אצל הוריו... מובן שדבר זה הגביר את הקרע בין הכלה להורי הבעל, וממילא השליך על הקשר עם הבעל, ש'לא הלך איתה'. כתוצאה מכך, הוא בתורו, הלך להתנחם אצל הוריו... נוצר כאן כדור שלג שלילי. יש כאן משולש – בעל, אישה, הורים – כאשר ההורים נכנסו כגורם מנטרל מתח, המונע מהזוג לטפל בבעיותיו. הבעל מרגיש צודק, יש לו תמיכה מהוריו לצעדיו, לכאבו, כנראה עדיף לו כך מאשר ה"סיכון" והמאמץ, שיש בפתרון הקונפליקט.
סוגי המשולשים
משולש ההורים – בו ההורים מהווים צלע שלישית לבני הזוג, ההורים תומכים באחד הצדדים, וגורמים לנטרול מתח אצל הזוג. מובן שאיננו שמחים במתח, אך אם יהיה מתח, יותר סביר שיחפשו פתרון לקונפליקט.
הקושי במשולש זה הוא שתמיכת הורים מצטיירת כדבר חיובי, ואפילו אידיאלי. "המשפחה מלוכדת", זו חובתנו כהורים! זו חובתי כבת! היא עלולה לשהות זמן רב אצל הוריה, כבריחה מהמתח בביתה, דבר המנציח את הקונפליקט.
משולש הילדים – בו אחד הילדים, או כולם מהווים צלע שלישית המנטרלת מתח.
למשל, בת המקשיבה לאימה המתלוננת על אביה, הבת בטוחה שהיא עוזרת להוריה, בכך שהיא 'מכבה שריפות', לעיתים, היא חשה אפילו שזו חובתה לסייע להוריה בדרך זו. אך זה מסוכן בכך שמונע את המתח בין הוריה, שאולי היה מניע אותם למצוא פתרון.
ילד עלול 'להפריע' להוריו המתווכחים, על ידי כך שהוא מסיח את דעתם. הוא עלול לריב עם אחיו פתאום, לשבור כוס, וכו'.
ילדים אף יכולים לפתח בעיות לימודיות וחברתיות, כדי שתשומת לב ההורים תהיה מופנית אליהם, ולא לקונפליקט שביניהם. במקרים קיצוניים, ילדים יכולים לפתח אף מחלות הדורשות אשפוז!
אפשר לזהות תופעה זו, אם למשל, ההורים שוכרים לילד מורה פרטי כדי לקדמו, וכלום לא זז... הסיבה לכך היא, ש'בעייתו' של הילד מורידה את המתח, אז 'לא כדאי לילד' להרפות מהבעיה...(אנו כמובן לא מדברים על התנהגות מודעת של הילד דווקא).
כאן, חשוב שהורים יבחנו את המצב בכנות, האם בעיית הילד, אינה גורמת להם לברוח מבעיה אחרת?
למשל, פעם נתקלתי במקרה, בו זוג היו במתח קיצוני ביניהם. כמובן שהילדים הרגישו בזה, וזה "לא עשה להם טוב". לפתע, אחד הבנים, פיתח חולי 'מסתורי', שגרם להם לרוץ אתו לבית החולים. ההורים נבהלו מאוד, מאחר ולא נמצאה הסיבה לחולי. במובן, שאירוע זה גרם להם לחיבור, וראה זה פלא, לאחר זמן קצר, הבן הבריא... מקרים כאלו, כמה שנשמע מוזר, די נפוצים!
משולש תסמיני גוף ונפש – אנו יכולים לראות אנשים המתמקדים בכאבים כמו כיב קיבה, כאבי גב, עייפות, ועוד, או דיכאון חרדות וכדומה. אם תופעות אלו עוזרות לנטרל את המתח הזוגי, כנראה שהם גם לא יחלפו מהר, יתכן שאפילו לא בטיפול מתאים! – לתשומת לב המטפל.
משולש העבודה – האדם משקיע זמן וכוחות רבים בעבודתו, כאשר התירוץ הרשמי, ויתכן שהוא גם מאמין בו, הוא הצורך בפרנסה רבה יותר.
משולש הדמיון – האדם מדמיין את נישואיו לאחר, חופש בחו"ל, חיים לבד, אפילו פטירת בן זוגו. זה פשוט מרגיע אותו – 'בריחת פנטזיה'.
המשולש הדתי – אדם משקיע רבות בחסד מחוץ לבית. תפילה, לימוד. מטרות גדולות וחשובות כשלעצמן, אך כאשר הן משרתות את הצורך בבריחה, בעיית הזוגיות רק תעמיק.
משולש היועץ – נפוץ בעיקר כאשר רק אחד מבני הזוג מופיע לייעוץ. הוא מספר על קשייו, ועד כמה בן הזוג שלו מרע לו. הוא בא לייעוץ מתוך תקווה למצוא סעד לדרכו. כאן, אם היועץ יגלה אמפתיה, אפילו בלי לומר שהוא צודק, סביר להניח שהמתייעץ יתרגם זאת כאמירה שהצדק אתו. על היועץ להוסיף לאמפתיה, גם את המבט המשוער של בן הזוג שאיננו כאן. לפעמים, כאשר המטפל אינו מנוסה בתחום יעוץ נישואין, עליו להיזהר שבעתיים, והייתי ממליץ להתייעץ עם מומחה בתחום, כיצד לנהוג עם מטופל זה.
יש להדגיש, שכל המצבים שהזכרנו, אם הם קיימים, אין מחייב שהם נובעים מאותו משולש שלילי. מובן שכולם קיימים גם בצורה נורמאלית. המבחן הוא, האם הם משרתים מטרת הפגת המתח בזוגיות.
כמו כן, לעיתים אנו נרצה ליצור משולש כזה באופן זמני, או כאשר אין סיכוי להעלות את הנישואין על דרך המלך. אך לכך דרוש ייעוץ של איש מקצוע, שידע לאבחן ולהחליט על דרך פעולה.
יציאה ממשולש רגשי
מובן שצריך להיזהר מאוד ממשולש רגשי. אך אם אנו כבר שם, כיצד יוצאים ממצב לא טוב זה?
אם ההורה התומך בבנו למשל, ירצה לצאת ממשולש זה, וינסה פשוט לומר לבנו שיסתדר לבד מול אשתו, סביר להניח, ששניהם לא יעמדו בכך, כיון שכנראה המצב 'מפרנס' את רגשות האב והבן. האב יושב על משבצת ה'מושיע', והבן יושב על משבצת ה'מסכן'. עתה, אם הם ינתקו את הקשר השלילי, שניהם ירגישו קושי גדול מדי. האב ירגיש נקיפות מצפון על 'נטישתו', הוא ידאג - הוא לא יכול להאמין שהבן יסתדר באמת. והבן יכעס מאוד על האב, "אתה לא אוהב אותי! איזה אב לא מתעניין בבנו?" וכדומה. האב כנראה לא יעמוד בפני הלחצים לחזור למשולש.
בדומה לכך, גם לפני היועץ, עומד קושי דומה. לכן, אנו זקוקים לניתוק הדרגתי.
כאשר המשולש לא עמוק מדי, אפשר לנתקו מהר יותר, העניין דורש בהחלט מחשבה מעמיקה וכנה.
כאשר החלטנו לצאת מהמשולש, יש לתכננו ולעבור שלבים אלו:
· תכנון העברת המסר נכונה.
· מציאת הזמן הנכון.
· ניבוי תגובת המעורבים השונים במשולש.
· עקביות, ועמידה בלחצים.
תכנון העברת המסר נכונה:
על היוצא מהמשולש, לדבר באסרטיביות, - כבוד לשני, אך עמידה על דעתי - אמפתיה וגבול. עליו לדבר ב'מסרי אני'. האב או היועץ, למשל יאמר: "אני מאוד רוצה להמשיך לעזור, אך אני חש קושי להמשיך בכך, בוא נעצור כאן". – דיבור על התחושות שלי, בלבד. מסר כזה, בנסיבות הקיימות, יתקל בהכי פחות כאב.
מסר לא נכון בהקשר זה, הוא מסר מתקיף או מתנצל, ו'מסר אתה'. "די! אתה הורס לך את הזוגיות, דבר כבר עם אשתך!", מסר זה יגביר את הכעס אצל שניהם. או "אינני יכול כבר, אני מתמוטט, תסתדר אתה מול אשתך". מסר כזה, הוא חלש, ויתקל בתגובה קשה יותר, כי מסר חלש, מזמין לחץ. מה שדרוש הוא, מסר ברור, נחרץ, אך אמפתי ולא תוקפני.
יש לתזמן נכונה את השיחה. ככל שנבצע את השיחה בזמן בו האדם רגוע יותר, ואם אפשר, בזמן שהאדם מרגיש נעים אתנו, אם גם נוכל למצוא במהלך שיחה 'גל', שעליו נוכל 'לרכב', ולהביא ליותר נכונות, כך סביר שהתוצאות יהיו חיוביות יותר.
ניבוי תגובת המעורבים:
המפרק את המשולש, נמצא בחרדה מהעתיד לבוא: איך שאר המעורבים יגיבו לשינוי? ככל שהוא ינסה לצפות מראש את התגובה כך תרד חרדתו. הוא גם יוכל לבחון את התגובה המתאימה. כאשר יגיע לשיחה פחות חרד, ויותר מוכן, כך יגברו הסיכויים לשיחה טובה יותר.
עקביות ועמידה בלחצים:
ככל שהמשולש עמוק יותר, כנראה שהשינוי לא יתקבל בברכה. צפויה התנגדות, האשמות, 'עונשים' בצורות שונות, ולחצים.
חשוב הוא שהמנתק ימשיך בעקביות בדרכו. אין להתנצל ולהסביר. הסברים והתנצלויות, רק קושרות מחדש את הרגשות.
הוא צריך להיות החלטי ואסרטיבי. דיבורו לאט ובשקט. מחקרים מראים שאנשים שמדברים בקול רם, גם חשים יותר כעס, ואילו אנשים המדברים בשקט ולאט, רגועים יותר. חשוב שדר הרוגע, זה משדר חוזק, והתגובה הנגדית, בהתאם.
נכתב על ידי חגי צדוק. מרצה במרכז הישגים, ויועץ נישואין ופסיכותרפיה.
chagaizadok@gmail.com